ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות עבדים ב׳:ג׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of Slaves 2:3
א׳וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי הָעָרְלָה שֶׁהִוא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הִוא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הָרַע, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּיָּדוּעַ, כִּי כְּשֶׁמַּעֲבִירִין הָעָרְלָה אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת חוֹתַם אֱמֶת, בְּחִינַת אוֹת אֱמֶת, שֶׁהִוא בְּחִינַת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, כְּשֶׁמַּעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הָעָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית שֶׁהִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר, בְּחִינַת מְשַׁקֵּר בְּחוֹתָמָא דְּמַלְכָּא, כִּי עִקַּר הַצֶּלֶם אֱלֹקִים צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא אָדָם מָהוּל שֶׁהוּא חָתוּם בְּחוֹתַם אֱמֶת, אֲבָל כְּשֶׁהָעָרְלָה חוֹפָה עַל הַבְּרִית הִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר, כִּי אֵין זֶה צֶלֶם הָאָדָם כְּלָל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בּוֹ הוּא בַּעַל מוּם גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהָעָרְלָה הִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר מַמָּשׁ, כִּי הִוא מְשַׁקֶּרֶת דְּמוּת הָאָדָם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין הָעָרְלָה מִצֶּלֶם הָאָדָם כְּלָל וְהִוא נִדְבֶּקֶת בְּהָאָדָם בְּשֶׁקֶר גָּמוּר, כִּי נִדְמֶה כְּאִלּוּ הִוא מִגּוּף הָאָדָם וּבֶאֱמֶת הִוא שֶׁקֶר גָּמוּר, כִּי אֵין זֶה דְּמוּת אָדָם, כִּי עִקַּר דְּמוּת אָדָם צֶלֶם אֱלֹקִים הוּא כְּשֶׁחָתוּם בִּבְרִית קֹדֶשׁ בְּחוֹתַם אוֹת אֱמֶת עַל-יְדֵי הַעֲבָרַת הָעָרְלָה שֶׁאָז נִקְרָא תָּמִים כַּנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשְּׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהִוא בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה הִוא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת (יִרְמְיָה ב) וּלְהֵפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית בְּחִינַת עָרְלָה דְּחַפְיָא עַל בְּרִית הִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְזֶה בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא אָרוּר בְּחִינַת אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'. שֶׁהוּא זֶרַע חָם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אָרוּר אַתָּה כַּמּוּבָא. נִמְצָא, שֶׁהָעָרְלָה, שֶׁהִוא בְּחִינַת שֶׁקֶר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, הִוא בְּחִינַת עֶבֶד שֶׁהוּא אָרוּר כַּנַּ"ל, כִּי הָעֶבֶד הוּא בִּבְחִינַת הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁל אַחַר הַבְּרִיאָה. כִּי עַל-יְדֵי הַשֶּׁקֶר עַל-יְדֵי-זֶה אֵין אַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל כִּי דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי (תְּהִלִּים קא) וַאֲזַי אֵין אָב וּבֵן כַּחֲדָא כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל. וַאֲזַי נוֹפֵל לְעַבְדוּת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָעֶבֶד הוּא הֵפֶךְ הַבֵּן, כִּי כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן אֲזַי אַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא אָב וּבֵן דַּיְקָא, כִּי הַבֵּן וְהָאָב אֶחָד, כִּי הַבֵּן נִמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן אֲזַי מִמֵּילָא אָב וּבֵן כַּחֲדָא וְנִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, כִּי הַבֵּן וְהָאָב אֶחָד כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי-זֶה אֵין אָב וּבֵן כַּחֲדָא וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד, כִּי הָעֶבֶד הוּא רָחוֹק מֵהָאָדוֹן וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת אֶחָד עִם הָאָדוֹן. נִמְצָא, שֶׁהָעֶבֶד הוּא בִּבְחִינַת שֶׁקֶר בִּבְחִינַת עָרְלָה בִּבְחִינַת רָחוֹק מֵאֶחָד, כִּי עִקַּר בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה הוּא רַק בִּבְחִינַת בֵּן, בְּחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, אָב וּבֵן דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְכֵן מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן קיז) שֶׁהָעֶבֶד בִּבְחִינַת שֶׁקֶר שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַיֵּן שָׁם:
1