ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות נדה ב׳:ב׳Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of a Menstruant 2:2
א׳וְזֶה יָדוּעַ שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁמַּלְכוּת הִיא מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן לְמַעְלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עִקַּר הַהַתְחָלָה הִיא מִבְּחִינַת מַלְכוּת הַנֶּעְלָם בְּאֵין סוֹף כַּיָּדוּעַ לַמְּבִינִים, שֶׁמִּשָּׁם הַתְחָלַת הַצִּמְצוּם בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, בִּבְחִינַת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וְכוּ' 'אֲנִי' הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמִּקְרָא הַנַּ"ל, "כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן". הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא אֲנִי הוּא בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף וְכוּ':
1
ב׳ וְהַכְּלָל שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּמַלְכוּת הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ כִּי כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוּמָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיגוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם חָכְמָה וּבְשׁוּם שֵׂכֶל וּבְשׁוּם תְבוּנָה בָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת קִיּוּם לְהָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה, כִּי עִקַּר קִיּוּמָם הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ, וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם סְפִירָה, כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיֹגוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן עַל-יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, עַל-כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם עַד אֲשֶׁר צִמְצֵם וּפִנָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, הַיְנוּ שֶׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאָר הַמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל, פָּנוּי מִכָּל הַשִּכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאָר מִן הַשֵּכֶל כִּי אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וּבֶאֱמֶת זֶה הַצִּמְצוּם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אֱמוּנָה הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כה), "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן". כִּי אֱמוּנָה הִיא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כִּי בְּדָבָר שֶׁמְּבִינִים בְּהַשֵּכֶל אֵין צְרִיכִין לְהַאֲמִין וְאֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בַּמֶּה שֶׁאֵין מְבִינִים בְּהַשֵּכֶל. וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן יָבוֹא לָדַעַת שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה, אַךְ בֶּאֱמֶת הִיא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁבָּרָא בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְצַמְצֵם וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד עַל-יְדֵי כֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר בְּהַדַּעַת, אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי אַף-עַל-פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵיהּ חָזֵי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵבִין מֵרָחוֹק, שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין. כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת הוּא מֵבִין בְּבֵרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין כִּי הוּא מֵבִין זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַדָּבָר בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד. וְזֶהוּ בְּחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרָת בָּהּ אֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בָּאֱמֶת, הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ כְּלָל, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת יָבִין מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין בַּה' וּבְהַצַּדִּיקִים וְכַיּוֹצֵא:
2