ליקוטי מוהר"ן, תנינא ל״ח:א׳Likutei Moharan, Part II 38:1
א׳לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ. דְּהַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הַצַּדִּיק נוֹסֵעַ עַל הַמְּדִינָה וּמֵאִיר לְהַתַּלְמִידִים, וְלִפְעָמִים הַתַּלְמִידִים בָּאִים אֶצְלוֹ.
1
ב׳וְדַע, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא גְּדוֹלָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַגָּדוֹל נוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. כִּי זֶה פָּשׁוּט שֶׁהַקָּטָן צָרִיךְ לָבוֹא לְהַגָּדוֹל, כִּי הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. אַךְ לִפְעָמִים אוֹרוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקָּטָן לְקַבֵּל מִן הַגָּדוֹל בִּמְקוֹמוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר הַגָּדוֹל מְאֹד, עַל־כֵּן מֻכְרָח הַגָּדוֹל לְהוֹרִיד וּלְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ אֵצֶל הַקָּטָן וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְמַעֵט וְיִתְגַּשֵּׁם הָאוֹר קְצָת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַקָּטָן לְקַבְּלוֹ. נִמְצָא כְּשֶׁהַגָּדוֹל צָרִיךְ לֵילֵךְ לְהַקָּטָן, זֶהוּ מִגֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלָתוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל.
2
ג׳וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לִפְנֵי גְּדוֹלִים הָיָה צָרִיךְ לְהַקְטִין עַצְמוֹ וּלְהַרְאוֹת הַכְנָעָה נֶגְדָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם וְכוּ'; הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם הָיוּ גְּדוֹלִים מְאֹד, כְּגוֹן יְהוֹשֻׁעַ וְאַהֲרֹן, עִם כָּל זֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, עַד שֶׁהֻכְרַח לְהַקְטִין עַצְמוֹ וּלְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ נֶגְדָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹרוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (מגילה לא): בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ – שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ גַּדְלוּת בְּיוֹתֵר, שָׁם צָרִיךְ עֲנָוָה וְקַטְנוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל הָאוֹר כַּנַּ"ל.
3
ד׳וְהִנֵּה כְּשֶׁהַקָּטָן בָּא לִפְנֵי הַגָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי הַגָּדוֹל מֵאִיר בּוֹ. וְעִקָּר הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת מֹחִין דְּגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ לְהָאִיר בְּהַקָּטָן, לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ, שֶׁיִּתְגַּדֵּל מִקַּטְנוּתוֹ וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְתָּקָה.
4
ה׳וְלִפְעָמִים מֵאִיר בּוֹ עַל־יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים וְנֶחָמוֹת, שֶׁמֵּאִיר לוֹ פָּנָיו בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת, אַנְפִּין נְהִירִין, וְלִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל עַל־יְדֵי־זֶה, וְהוּא בִּבְחִינַת: אָעָא דְּלָא דָּלִיק, מְבַטְשִׁין לֵהּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר בּוֹ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, שֶׁצָּרִיךְ לְיַסְּרוֹ וּלְבַזּוֹתוֹ, כְּדֵי לְבַטֵּל אוֹתוֹ שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל.
5
ו׳וְדַע, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַגָּדוֹל צָרִיךְ לְהוֹרִיד עַצְמוֹ וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ קְצָת מִגַּדְלוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַקָּטָן לְקַבֵּל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין נֶחֱשָׁב זֶה הַגֵּרָעוֹן וְהַהֶפְסֵד שֶׁל הַגָּדוֹל, שֶׁצָּרִיךְ לְבַטֵּל אוֹרוֹ לְפִי שָׁעָה, כְּנֶגֶד הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּהַקָּטָן, שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ וּמַגְדִּילוֹ. כִּי בִּטּוּל וְקַטְנוּת הַגָּדוֹל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ, וְהוּא מְתַקֵּן וּמַגְדִּיל אֶת הַקָּטָן לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל:
6