ליקוטי מוהר"ן, תנינא ל״ח:ב׳Likutei Moharan, Part II 38:2
א׳וְיֵשׁ חִלּוּקִים בְּעִנְיַן קַטְנּוּת וְהַכְנָעַת הַגָּדוֹל אֵצֶל הַקָּטָן, כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹרוֹ כַּנַּ"ל, כִּי הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן: לִפְעָמִים הוּא בִּתְנוּעָה בְּעָלְמָא, וְלִפְעָמִים צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ אֵלָיו, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן. כְּמוֹ נֵר שֶׁכָּבָה, כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְצָת אוֹר, עֲדַיִן יְכוֹלִין לְהַדְלִיקוֹ, רַק עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמְּקָרְבִין אוֹתוֹ קְצָת לַנֵּר הַדּוֹלֵק, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֲזִין אוֹתוֹ לְמַטָּה אֵצֶל נֵר הַדּוֹלֵק, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן קְצָת אוֹר, אֲבָל כְּשֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם אוֹר, אֵין יְכוֹלִין לְהַדְלִיקוֹ מֵרָחוֹק, כִּי אִם כְּשֶׁמְּקָרְבִין אוֹתוֹ מַמָּשׁ לְהָאוֹר אוֹ לְהֵפֶךְ וְכוּ':
1