ליקוטי מוהר"ן, תנינא פ״ב:א׳Likutei Moharan, Part II 82:1
א׳כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְכוּ' (דברים כ״א:י׳).
1
ב׳כְּתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט) – זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. קֶדֶם הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר, וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר.
2
ג׳וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ"ה – אָדָם, וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת: מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ. וְחַוָּה לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת, הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה. כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִּבּוּר, עַל־שֵׁם כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ אֶלָּא־אִם־כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹךְ דִּבּוּרוֹ. נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר, וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַלְכוּת פֶּה.
3
ד׳וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הוּא הַחִיּוּת. כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא חִסָּרוֹן. וְהַחִיּוּת הִיא הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת "מָה" – "כֹּחַ מָה", מֶה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ. וּמַה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף, הַיְנוּ הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. הַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט׳:ו׳:): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.
4
ה׳נִמְצָא זֹאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה, כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת "מָה", הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה. וְזֶהוּ (תהילים כ״ד:א׳): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ – כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה', אֲזַי הוּא בִּמְלֹאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת.
5
ו׳וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר: אֲנָּא אֶמְלֹךְ – בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקָּר חִיּוּתָהּ – "מָה", הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל. וְזֶה (ירמיה י): כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. פֵּרוּשׁ: שִׂכְלָם אֵין כָּל־כָּךְ גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת מַלְכוּתָם, וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת, חַוָּה, תַּשְׁרַ"ק. וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר, כִּי בַּאֲתָר דְּאִית דְּכַר, נֻקְבֵּהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן (זוהר חוקת קפג ועיין זוהר בא דף לח לט). נִמְצָא כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר:
6