ליקוטי מוהר"ן, תנינא פ״ב:ב׳Likutei Moharan, Part II 82:2
א׳וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד. שֶׁמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּ"ד, וְזֶה: יוּ"ד וָ"ו דָּלֶ"ת. וְזֶה: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּךָ – אַל תִּקְרֵי כַּפֶּךָ, אֶלָּא כָּפֶךָ, הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק אֶת הד' לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה, אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר: דַּוָּי – מִיּוּד נַעֲשֶׂה דַּוָּי. וְזֶה (ישעיה א): וְכָל לֵבָב דַּוָּי, כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג): תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וְכוּ'.
1
ב׳וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלֹךְ – יַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת "מָה", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): וְנַחְנוּ מָה, וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֶׂה כְּסֵדֶר, הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ' כַּפֶּךָ הַיְנוּ יוּ"ד:
2