ליקוטי תפילות, חלק ב י״דLikutei Tefilot, Volume II 14

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה י"ט - עִקָּר הַתַּכְלִית לָלֶכֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת]
תּוֹמֵךְ תְּמִימִים הוֹשִׁיעָה נָּא, תַּקִּיף לָעַד הַצְלִיחָה נָא, תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. תָּם וּמִתַּמָּם עִם תְּמִימִים, זַכֵּנִי לַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל.

ב׳שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מֵחֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְזָרוֹת.

ג׳רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְזַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים בֶּאֱמֶת:

ד׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעַלְמָא כֹּלָּא, אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁגַּם בִּמְקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַתָּה, יֵשׁ דֶּרֶךְ וְעֵצָה יְשָׁרָה בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִמַּה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָצֵאת, וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם,

ה׳וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם הָעֲוֹנוֹת שֶׁכְּבָר רָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם הַרְבֵּה.

ו׳אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, נִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי וְנִטַּמְטֵם לִבִּי, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לִי מְאֹד לִמְצֹא דַרְכֵי הַתְּמִימוּת,

ז׳וְאֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה שׁוּם דֶּרֶךְ וְעֵצָה שֶׁל תְּמִימוּת, כִּי אִם לִצְעֹק אֵלֶיךָ תָמִיד מַה שֶּׁיָּבוֹא לְתוֹךְ פִּי, כִּי מָאן דְּהוּא בְּדוֹחֲקָא לָא אִסְתַּכַּל מִידִי.

ח׳אוּלַי אֶזְכֶּה לְפַיֶּסְךָ וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים כָּאֵלֶּה אֶצְלְךָ, שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אָנֹכִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת גָּמוּר כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.

ט׳וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָנוּחַ וּלְהַשְׁקִיט, לִתְפֹּס מַחֲשַׁבְתִּי לִבְלִי לְהַנִּיחָהּ עוֹד לַחְשׁוֹב שׁוּם מַחְשְׁבוֹת חוּץ, הֵן מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֲקִירוֹת וְעַקְמִימֻיּוֹת שֶׁבַּלֵּב, הֵן כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים וְתַאֲווֹת רָעוֹת.

י׳רַק אֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי תָמִיד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וּלְהַטּוֹתָהּ תָּמִיד אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת וְהַתְּמִימוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם כְּלָל.

י״אמָלֵא רַחֲמִים, עֵינַי תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ תָמִיד לִזְכּוֹת לָזֶה, עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהֹוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי.

י״בלְךָ יְהֹוָה קִוִּיתִי, לְךָ יְהֹוָה חִכִּיתִי, לְךָ יְהֹוָה אֲיַחֵל. אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כֵּן אֲנִי בְּיָדְךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל.

י״גכִּי אֵין קִצְבָה לְטוֹבוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לַחֲנִינוֹתֶיךָ, וְאֵין לְשַׁעֵר דַּרְכֵי חֲסָדֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְעִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת.

י״דעֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד חִנָּם מִמַּה שֶּׁלֹּא יֶחְסַר עִמָּךְ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל:

ט״ווְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמֹר וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת,

ט״זוְלֹא נָשִׂים עַיִן וְלֹא נַבִּיט וְלֹא נִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּשׁוּם סֵפֶר הַמְיֻסָּד עַל פִּי דַרְכֵי הַמְחַקְרִים, אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ קְצָת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי הַהַקְדָּמוֹת וְהַסְּבָרוֹת שֶׁל חָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין וּבָאִין מֵהָעַכּוּ"ם, אֲשֶׁר לֹא נִכְנְסוּ בְּדַת יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, כִּי לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב.

י״זשְׁמֹר רַגְלֵנוּ מִלִּנָּגֵף חַס וְשָׁלוֹם בְּאַבְנֵי נֶגֶף שֶׁלָּהֶם, הַמֻּנָּחִים בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם הַכְּלוּלִים בְּשֶׁבַע חָכְמוֹת, אֲשֶׁר בְּכֻלָּם מֻנָּח קְלִפַּת וְזֻהֲמַת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת,

י״חאֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים כָּל הַנִּכְנָסִין בָּהֶם, וְיוֹצְאִין מֵעוֹלָמָם, וּבָאִין לִידֵי כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם.

י״טהַצִּילֵנוּ נָא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלָּחֲמוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהֶם, לְהִנָּצֵל גַּם עַתָּה מִקְלִפַּת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא פִּילוֹסוֹפְיָא וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת.

כ׳וּתְעוֹרֵר לֵב צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וְכָל הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁיִּלָּחֲמוּ גַּם עַתָּה בַּעֲדֵנוּ, וְיַכְנִיעוּ וְיַשְׁפִּילוּ וִישַׁבְּרוּ וְיַעַקְרוּ אֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק וְחֵילוֹתָיו,

כ״אלְבַל יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהַכְנִיס חַס וְשָׁלוֹם, דַּרְכֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וְהַמָּרוֹת בְּלֵב עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל.

כ״בגּוֹאֵל חָזָק, הַצֵּל וּמַלֵּט וּפַלֵּט אֶת שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵהַצַּר הַמַּר וְהַצּוֹרֵר הַזֶּה, מֵהָאוֹיֵב הָאַכְזָר הַזֶּה, הוּא אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן עֲמָלֵק הָרָע הַזֶּה, יִמַּח שְׁמוֹ וְנִמַּח זִכְרוֹ,

כ״גשֶׁהוּא הַקְּלִפָּה וְהַזֻּהֲמָה שֶׁמַּכְנֶסֶת בָּעוֹלָם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וַחֲקִירוֹת כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,

כ״דשֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַתָּה חַס וְשָׁלוֹם בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, לְהַכְנִיס גַּם בְּיִשְׂרָאֵל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין אוֹתָם לִלְמֹד סִפְרֵיהֶם וְחָכְמוֹתֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם.

כ״הרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ אֶת עֹצֶם הַצָּרָה הַזֹּאת, אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּעֲדֵינוּ. עַל כֵּן יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה.

כ״וחוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת זָרוֹת כְּלָל,

כ״זרַק נִזְכֶּה לַעֲבוֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ בְּעוּבְדָּא וּבְמִלּוּלָא, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם.

כ״חוְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.

כ״טוְנַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת אַחֲרֵי גֵּוֵנוּ, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת תְּמִימִים עִם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה עַל־יְדֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת לְהַשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, תַּכְלִית הַנִּצְחִי,

ל׳וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ עִם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר לָהֶם צָפַנְתָּ רַב טוּבְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי־אָדָם. וְנֶאֱמַר, כִּי עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה־לוֹ:

ל״אוְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָמִיד בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה שֶׁתֻּכְלַל תְּפִלָּתֵנוּ בְּאַחְדּוּתְךָ לְעוֹלָם, כָּאָמוּר, הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ,

ל״ברִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה כָּל־כָּךְ, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה. אַךְ אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת יְכוֹלִין לִזְכּוֹת גַּם לָזֶה בַּחַיִּים חַיּוּתֵנוּ.

ל״גמָלֵא רַחֲמִים, אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְהֹוָה בִּינָה הֲגִיגִי. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל.

ל״דהוֹשִׁיעָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא. אָנָּא יְהֹוָה עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

ל״היִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: