ליקוטי תפילות, חלק ב ט״וLikutei Tefilot, Volume II 15

א׳[עַל־פִּי תּוֹרָה י"ד - רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם]
חָנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ, כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי. שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם. יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח.

ב׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָבַרְתִּי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֵה מִזֶּה, אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבְּיוּן, וְלֹא יַסְפִּיק הַזְּמַן לְפוֹרְטָם.

ג׳אַךְ אַתָּה יָדַעְתָּ, שֶׁבְּצֵרוּף גֹּדֶל עֹצֶם קַשְׁיוּת עָרְפִּי וְחִיּוּבִי הֶעָצוּם, עוֹד גַּם זֶה הָיָה בְּעוֹכְרַי, גֹּדֶל עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.

ד׳יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי, רַבִּים מְאֹד, צַדִּיקִים בֵּינוֹנִים וּרְשָׁעִים, רַבִּים בְּתוֹרָה וּבְעֹשֶׁר וּבְחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כֹּל.

ה׳וּכְבָר גִּלִּיתָ אָזְנֵינוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת יְכוֹלִין לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ו׳וְעַתָּה מַה יַּעֲשֶׂה יַתּוּשׁ נִמְאָס כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲשֶׁר רוֹדְפִים אוֹתִי מְאֹד וְחוֹרְקִים שִׁנָּם עָלַי לְבָלְעֵנִי חִנָּם חָלִילָה, רַבִּים רוֹדְפַי וְצָרָי, וּמִי יוֹדֵעַ אִם מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי.

ז׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאַחַר גֹּדֶל הַחִיּוּבִים וְהַפְּשִׁיעוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב וּפוֹשֵׁעַ בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים מְאֹד, עִם כָּל זֶה כָּל מַחֲשַׁבְתִּי וְכַוָּנָתִי בַּמֶּה שֶּׁאֲנִי דּוֹפֵק עֲדַיִן עַל דַּלְתֵי רַחֲמִים, לִפְתֹּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם, כָּל כַּוָּנָתִי בְּעֵסֶק זֶה הִיא לְטוֹבָה,

ח׳כִּי כָךְ צִוּוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁלְּעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַּוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים.

ט׳וְאַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה הִתְחַזְּקוּת חִזְּקוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּכָל עֵת, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה,

י׳וְגַם בֶּאֱמֶת יָדַעְתִּי כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה, כּוּלֵּי הַאי וְאוּלַי, כּוּלֵּי הַאי וְאוּלַי, אֶזְכֶּה מִיָּד אוֹ בְּהַרְחָבַת הַזְּמַן לַחְתֹּר וְלִמְצֹא אֵיזֶה פֶּתַח וַחֲתִירָה, שֶׁאוּכַל לָשׁוּב מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת.

י״אוְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל נֶגֶד הַמַּלְעִיגִים וְהַלֵּיצָנִים וְהַמְקַטְרְגִים וְהַחוֹלְקִים וְהָרוֹדְפִים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי צָרִים לְמַטָּה,

י״בכָּךְ יֵשׁ לִי צָרִים לְמַעְלָה, כִּי רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם הַמְקַטְרְגִים עָלַי בְּכָל עֵת, וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתִי לְהִתְקָרֵב לָשׁוּב אֵלֶיךָ.

י״גוְאִם בֶּאֱמֶת מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה, שֶׁקִּטְרוּגָם אֵינוֹ בְּחִנָּם, כִּי בְּוַדַּאי אֵינִי כְּדַאי וְהָגוּן לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ לְגֹדֶל עֹצֶם פְּשָׁעַי וַעֲוֹנוֹתַי וַחֲטָאַי, שֶׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ כָּל־כָּךְ.

י״דעִם כָּל זֶה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד, וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן דַּל וְנִשְׁחָת, אֵין לִי לְהֵיכָן לִבְרֹחַ וְאֶל מִי לִבְרֹחַ וְלָנוּס כִּי אִם אֵלֶיךָ לְבַד, כִּי אַתָּה מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, יְהֹוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה.

ט״ווְעַל זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חוֹמֵל דַּלִּים, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, אֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד לִבְרֹחַ וְלָנוּס אֵלֶיךָ בְּכָל־עֵת,

ט״זוּמִכָּל מִינֵי רְדִיפוֹת וּמַחֲלֹקֶת וְקִטְרוּגִים חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכָּל מִינֵי אוֹיְבִים וְשׂוֹנְאִים, מִכֻּלָּם אֶבְרַח וְאָנוּס אֵלֶיךָ לְבַד, וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ עַל־יְדֵי־זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

י״זוְתַעַזְרֵנִי לְהַשְׁפִּיל וּלְהַכְנִיעַ אוֹיְבַי תַּחְתָּי, וְתִפְקַח עֵינֵיהֶם וְיִרְאוּ הָאֱמֶת שֶׁכָּל מַחְלֹקְתָם וּרְדִיפָתָם בְּחִנָּם, כִּי אֵין לִי עֵסֶק עִמָּהֶם, וַאֲנִי חָפֵץ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.

י״חעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, חָפֵץ בֶּאֱמֶת, שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ. הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי. הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרוֹדְפָי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת,

י״טכִּי אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, לְמַעַנְךָ וּלְמַעֲנָם עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.

כ׳וְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם חוֹלֵק וּמוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לְרַחֲקֵנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית בְּשׁוּם אֹפֶן. חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת תְּאַמֵּץ.

כ״אוַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמֹר אֲנִי וְזַרְעִי וְכָל הַנִּלְוִים אֵלַי וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

כ״ביִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

כ״געוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: