מעבר יבק, אמרי נעם ט״וMa'avar Yabbok, Imrei Noam 15
א׳אמירת הוידוי לחולה הרבה פעמים מקל מעליו החולי יען שבזה ממתק כחות הדינים שעליו שלהיות שמדת הדין מתוחה עליו מאמת חטאיו שאין יסורין בלא עון צריך לזבוח עצמו לפייס מדת הדין בשבירת לבו ורוחו בקרבו כי זבח זה הוא למדת הדין כדכתיב זבחי אלהים רוח נשברה וכן כתיב גם עתה נאום ה' שובו עדי בכל לבבכם בצום ובכי ומספד ובאמירת הודוי נשבר לבו בקרבו ועוד כי באמרם לו שיתן דעתו על ענייניו אם הלוה או הפקיד אצל אחרים או אחרים הלוו לו או הפקידו אצלו ובזה מתקן מה שבינו לבין חבירו והודוי מה שבינו לבין המקום כדאמרו בזהר בסוד הודוי שבתפלה ובזה עושה נייחא לרוגז מדת הדין ובזה מקל מעליו חוליו. ועוד זוהמת ומים שופכים המתמצים למטה באמירת הודוי הוא חלק החצונים שמחלק ס"מ העונות ההם על כחות חוליו ונוטל לחלקו השופכין ההן ועוד שבוידוי מסיר מעליו כל קטיגור ואין מתעסק בדינו אלא הקב"ה ואם תזכור או כי תשית לבך אל מה שכתבתי בהערה במעירי שחר בסוד התשובה והודוי ולמה תקנוהו באלפא ביתא תדע נאמנה שבאמירת הודוי בכוונה מעורר הרחמים העליונים מרישא איוורא ומי"ג תקוני דיקנא הרוחצים ומעבירים הדין מעליו בכמה מיני סליחה וכפרה אשר בהם כפי העת והצורך והשעה והיודע סוד הדמעות ידע ויבין טעם למה רוב החולים המורידים דמעות בודויהם הם נכתבים לחיים וע"ש מזה ומה טוב שלפחות אותו שמוודה החולה שידע טעם הדבר כי גם ברכות יעטה מורה זה אל החולה ובני רשף יגביהו מעליו ואולי גם לזה כוונו קדמונינו והנהיגו ליאמר על ידי סרסור מלבד הטעמים שכתבנו בזה במאמר ראשון ובפרט כשיאמר בעת שליטת החסד כאשר הוכחתי במאמר ראשון פרק י'. ועוד נודע כי ההתעוררות העולה מהצדיקים הוא מכניע היצר הרע וחרטת העבירות ומעשה הטוב שהוא סוד התשובה שהוא פרטים על כל חטא וזהו סוד עבירות הנעשות כזכיות לשב מאהבה ובזה מתמתק הגבורה והשכינה מתעלים בסוד קומה שלמטה בתגבורת החסדים והכנעת הדינים ומשם דבקה בבינה שהיא נועם ה'. וכמו שהשוחט עולה צריך שתהיה מחשבתו לשם ששה דברים לשם הזבח לשם זובח ושהזבח להקב"ה ושיקטירו לאישים ושהקטרתו לריח ושהריח זה נחת רוח לפני ה'. כדרך הזה לב אדם יחשוב דרכו סמוך לעת פקידת רוחו ביד ה' ועל כן טוב להזכיר עליו קצת מפסוקי שחיטת העולה והחטאת. יראה לי שטוב לחולה להרגיל עצמו ובפרט אם הוא מסוכן חס ושלום סדר הודוי שהיה אומר המביא קרבן בעת שהיה סומך ידו על ראשו שהוא חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כך וכך והנה עתה חזרתי בתשובה לפניך ויסורי גופי יהיו כפרת נפשי ומרוק אותם ברחמיך הרבים אך לא על ידי יסורים והטוב בעיניך עשה. וזהו ודוי הסומך אשר הביאו הרמב"ם בפרק ב' מהלכות מעשה הקרבנות:
1