מעבר יבק, אמרי נעם י״חMa'avar Yabbok, Imrei Noam 18
א׳כתוב במנהגי האר"י כי אין דבר מועיל להשגת האדם כמו ענין הטהרה והטבילה שיהיה האדם טהור בכל עת וכמה פעמים הזהרתי לחברי ותלמידי שירגילו עצמם ברחיצת ט' קבין לפחות בכל חדש בימים שאשתו פורשת ממנו עד כי תתקדש מטומאתה דכל אינון יומין זווגא עילאה מזדווג בהדיה דישתכח דכר ונוקבא כדאמרי' בזהר פ' בראשית וזה לפי שכל טומאה פוגמת בנפש שכמו שבהיות האדם נמשך אחר יצר הרע פוגם נפשו כן בהשליט עליו כח הטומא' קרוב אל החטא שהיצה"ר מתגבר בימינו וקדושה אינה שורה עליו לעוזרו ועל כן הטובל לקרייו ירגיש בנפשו תוספת קדושה וזהו טעם האוכלי' חוליהן בטהרה. וכבר כתבתי כוונת רחיצת ט' קבין ושעורה בדקדוק במאמר שני פרק כ"ה. עוד כתוב שם כי הוא היה נוהג לומר קודם שיכנס לבית המדרש תפלת ר' נחוניא בן הקנה הכתובה במשנה ומפורשת בגמ' ואח"כ היה אומר פסוק כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה גל עיני ואביטה וגו' וקבלתי כי פסוק יערוף כמטר לקחי תז"ל כט"ל אמרת". כשעירים עלי ד"שא וכרביבים ע"לי עשב ופסוק צור תעודה חתום תורה בלמודי ישר והפוך ושלשה פעמים ברוך אתה ה' למדני חוקיך ופסוק בחוקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך ומזמור שיר המעלות הנה ברכו את ה' וגו' טוב לאומרם קודם הלימוד. וכתוב בסדר עולם כי אליהו כותב כל מעשה הדורות כולם וכן אמרו במדרש רבה שעל כל מצוה אליהו כותב והקב"ה חותם. וגדול כח הדבור שנחשב עקימת שפתים עתה כמעשה בזמן המקדש וזה שבהיות בית המקדש קיים שהיתה שכינה שורה בו והיחוד בכל העולמות החוטא אז היה גורם הפירוד במעשה לכן צריך ליחד במעשה הקרבן ואז אם אדם היה חייב חטאת אפילו יעסוק כל ימיו בחטאת ומעשהו בתורה שבכתב ושבע"פ לא מפני זה יכופר נפש ההוא אבל אחר חרבן הבית היחודים עתה עולים בבחינתה המסתלקת למעלה דהיינו הבחינה הנקרא דבור עם המחשבה העליונה לכן עסק התורה גורם תקון לעונו וכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכו' כי האותיות יעלו ויפעלו התעוררות למעלה במציאות שהוא ע"י קול ודבור שהם תפארת ומלכות ומחשבה ורעותא דלבא שהם חכמה ובינה י"ה על ו"ה ועקימת שפתים משויא להו מעשה עם תנועת הגוף קצת וכבר דברנו הזה במאמר ראשון ובחלק מנחת אהרן. אשרי המטהר רעיוניו וגופו כי בזה משים בקרבו את רוח קדשו ותמימי דרך ההולכים בתורת ה' אפילו מלאך המות אוהב אותם כדדרשו בסוף פ' אין מעמידין על פסוק עלמות אהבוך:
1