מעבר יבק, אמרי נעם י״טMa'avar Yabbok, Imrei Noam 19
א׳אם יסורי החולה הם מעין יסורין של אהבה שאין בהם ביטול תפלה ולבו יאמר לו כי ירבה תחנונים לאלהים שישיבהו לאיתנו הנה כבר העלינו במעירי שחר שלנו בדף ר"י ואילך בקשות נאות לחולה וגם שהם בלשון רבים ישים אל לבו לבקש רחמים על כל חולי עמו באהבה כי לעולם לשתתיף איניש נפשיה בהדי צבורא וכל הצריך לאותו דבר ומתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. פוק חזי עוד משם בדף קצ"א ע"ב עד דף קצ"ה ושם איזה סליחות שמכוונות להאמר ביום אשר תקדש עצמך בתענית של ערב ר"ח כאשר כוונתי במאמר ד' בקרבן תענית וזה נוסף על סליחות אחרות והודוי המכוין ליום צום שהם מדף ק"פ עד דף קפ"ו. וכבר הרגלנום בסוד ישרים ועדה ביום התענית של המשמרת שלנו בס"ד כי ראוי לכל אדם להצטער בעת מעוט הלבנה. אך מצאתי בדברי החכם שאין ראוי להסתכל בלקות הלבנה והראיה כי הכהן אינו אומר טמא לבית המנוגע שאינו נוהג אלא בארץ ישראל דוקא עד אחר שיצא מפתח הבית כי כלה שפרסה נדה אין ראוי שהשושבין יאמר כך בפניה. וזהו טעם בנגע נראה לי לא נגע כדי שלא להוציא דבה על ארץ ישראל בת מלך. כי נגע הוא מכתש סגירו שסוגר ומונע השפע נגד הארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד. ואם תזכה ביום התענית לכוין מעשיך בסוד תקון עליון הנה מה טוב כי בבקר השכם ביום ההוא בהיותך לבדך מתבודד בבית הכנסת אחר עלות השחר תקיף הדוכן שבעה פעמים עם שבח אנא בכח ותאמר המזמור והפסוקים אשר באו במעירי שחר הנזכר בסדר ר"ה בדף קמ"ה. תכוין לבך בהם ותתענג. עוד טוב לכוין בכל שעה מיום התענית מלבד הנדרש בקרבן תענית להשפיע עליך מדה אחת מי"ג תקוני דיקנא דאריך שהם בפסוקי מי אל כמוך פוק עיין בתומר דבורה כי שם פירש אותם החכם. ובי"ג שעות אחרות תכוין להמשיך עליך הארת י"ג מדות אל רחום וחנון ותכוין עוד בי"ג מדות דאריך המתלבשים בתשעה תקוני דזעיר. כללם יחד ב"ך ישראל והם אותם שהזכיר משה בעון המרגלים ובאו רמוזים בפסוקי מן המצר ככתוב בספרי המקובלים. ובכל שעה תכוין למדה אחת כנזכר הרי כ"ב ובד' שעות הנשארות עד כ"ו תכוין שעה ראשונה לשם אדנות ושניה לשם הויה ושלישית לשם אהיה ושעה רביעית משולבים כלם יחד שכן סוד י"ג מדות הם בשלש מערכות השמות האלו ומאד מכוונת כוונה זו לתענית בהפסקה מבעוד יום שעולה כמו י"ג תעניות כאשר כתבנו בקרבן תענית פרק רביעי. ויכוין בסוד התענית חלב ודם המתמעט דוגמא לחלב הניתן על גבי אש המזבח דהיינו כללו חסד בדין. והדם היה נזרק סביב למזבח שהוא בסוד הרחמים ודאי. שכן היו מלבנין המזבח והדם אדום על הלבן ובזה תכוין ברתיחת חולשת גופך והרי זה קשר גדול. עוד החלב שהוא גשמי נעשה ריח ניחוח רוחני. הדם שהוא רוחני נעשה גשמי בגוף המזבח להורות קשר העולמות זה בזה. עוד טוב לכוין בכל תפלותיו לעולם ובפרט ביום התענית בחתימת מקבץ נדחי עמו ישראל לתקון טפות ש"ז הנדחין לחצונים ואם תרגיש בעצמך ביום הנזכר מן המנחה ולמעלה רוח טהרה תתפלל בבית הכנסת אתה לבדך מעוטף בציצית ומוכתר בתפלין בכריעה על ברכים תפלה נוראה מזווגא דמטרוניתא אשר היא תקון קדמונים הנה הנה במעירי שחר בסדר יום הכיפורים בדף קנ"ה ועפעפיך יזלו בה מים ותשא אל אלוה פניך ורעיונך. ויש עוד תפלה מיוחדת לג' צומות וליום תשעה באב אחר חצות הודפסה אחר סדר של כל יום. ובסדר סוכות תמצא תפלה הגונה לומר אותה בליל ראשון בעת כניסתך לסוכה בכבוד אושפיזין עילאין. ותפלת רבי אלעזר בן ערך הרגלנו לומר אותה ג"כ בשמיני עצרת אך לא סופי עניינים שמדברים מהחתימה. הנה פקדתי עליך אחי דרכי והטוב בעיניך עשה כי אתה תבחר ולא אני ואם תורגלת בתחנות ובקשות אחרות מאותם המורגלים בפי רוב עם ישראל טוב שתאחז בזה וגם מזה אל תנח ידך כי יום אחד בחדש בלבד תקדישהו כלו לאלהיך אך לעולם ישן מפני חדש אל תוציא שכל המשנה ופורש מהם ידו על התחתונה ואורח עולם תשמור אשר גבלו וציינו ראשונים הגם שהניחו לנו אבותינו ג"כ מקום להתגדר ולזכות בו עצמנו וזולתנו. ובהלכות שבת באורח חיים סי' ל"ד בסופו בא בדברי המגיה כי טוב להפריש י"ח פשוטים לצדקה והם במקום חטאת. וז"ל אם חלל שבת צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי ולא ישתה יין ולא יאכל בשר ויתן במקום חטאת י"ח פשוטים לצדקה. ואם ירצה לפדות התענית יתן בעד כל יום י"ב פשוטים וביורה דעה סימן קמ"ה על מי שהיה משמש עם הטהורה ושגג ופירש בקושי אחר שאמרה לו נטמאתי כתב ג"כ תקון זה של מ' תעניות אמנם בפדיון התעניות כתב נכון שיתן כפי ממון שיש לו כי עשיר יתן יותר קצת מהעני עכ"ל. וכל טהר ידים יוסיף אומץ:
1