מעבר יבק, אמרי נעם כ׳Ma'avar Yabbok, Imrei Noam 20
א׳מצאתי כי רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים היה מניח ראשו בין ברכיו. ע"כ אחד מתקוני התענית הוא לכבוש פניו בקרקע זמן הרבה מהיום ההוא ובזה מסוגל להקנות הכנעה בנפשו ובעת שמתחנן בו הנה מה טוב להניח ראשו בין ברכיו כמו שמצינו באליהו דכתיב ביה וישם פניו בין ברכיו ולהיות שאלת המטר שאלה כוללת כל צרכי עליונים ותחתונים לכן הוצרך התעוררות גדול להוריד השפע מבחינת רישא עד סוף מקום ההתפשטות ולמתק תרין קשרין תתאין שהם בסוד הברכים כנודע בסוד בני השפחות כדי שכל אחוריהם של ד' קשרין יהיו ביתה. וכדאיתא באגדת אין עומדים גם כן כשבקש רבי חנינא רחמים על בנו של רבי יוחנן בן זכאי ואמר הוא אלמלא הטיח בן זכאי פניו בקרקע כל היום וכו' וכן מצינו באלעזר בן דורדיא שהניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה וכן מצינו בתשובת רבינו האי בפי' ארבע נכנסו לפרדס מי שהוא הגון בכמה מדות זכורות ומבוארות כשמבקש להציץ בכח שכלו בהיכלות של מלאכי מרום יש לו דרכים לעשות שישב בתענית ימים ידועים ומניח ראשו בין ברכיו וילחוש בפיו שירות ותושבחות הרבה שהם מפורשות ובכן מציץ מפנימיו ובחדרי שכלו כמו שהוא רואה בעיניו היכלות וצופה בשכלו כאלו הוא נכנס. מהיכל להיכל ורואה מה שישיגו ויש שתי משניות שהתנאים שונים אותו בדבר זה הנקרא היכלות רבתי והיכלות זוטרתי וסוד שני מיני היכלות הוא כי ע"י השבעה היכלות שביצירה משם פונים בהסתכלות בינתם להיכלות עליונות שבבריאה ומהם לאורות שבאצילות המתלבשים בהם וראו רבי עקיבא וחביריו שנכנסו להיכלות כמו שנכנסו לפרדס וכן פירש הערוך כי היו להם הלכות רבתי והלכות זוטרתי ורואין משמרות המלאכים במעמדם והיאך היכל אחר היכל וכו' כי ההכנה לשמיעת תפלה ולסכות ברוח הקדש הוא בהטחת פניו בקרקע. ואם יארע ליל טבילת אשתו במוצאי תעניתו היה טוב לו מאד וירגיל עצמו בתפלה ובפסוקי היחוד שהם בסוד הקומה השלמה העליונה בסוד נפש רוח ונשמה על הסדר אשר בא בסוף מעירי שחר שלנו מכוונת קודם הזווג כנתבאר שם בפי הפשט כי אין לכל דעת נקיה כדאמרו בירושלמי דחגיגה ונהורן הוא דלא בריא. ויזהר לבל יפסול זרעו במחשבה בלתי טהורה ח"ו ואמרו בזהר פ' יתרו שכל הפוסל זרעו אין מתיישב הפיסול ההוא עד שלשה דורות ולכן משפחה שנפל בה איזה פיסול אפילו לא יהיה ממזר כגון בן קדשה או נדה וכיוצא לא יערבו זרעם בזרעו עד אחר שלשה דורות ברם שם כוונו לנושא אשה שאינה הוגנת לו ויהי מה גם פסול המחשבה קראוה בגמרא בני תמורה ובמה שכוונתי שם בחבור פסוקים שבאו על זה כל חכם ומבין מדעתו ימצא בהם דבש וחלב הראויים ליכנס תחת לשונו כי דרך זו שמרתי לכוין כוונת כל דבר עד מקום שידי הצעירה מגעת על פי ההקדמות האמיתיות באמרות טהורות של פסוקי הנבואה כנזכר במנחת אהרן מפרק ז' ואילך:
1