מעבר יבק, אמרי נעם כ״בMa'avar Yabbok, Imrei Noam 22
א׳עוד כתב ה"ר יונה החסיד כי אין טוב לומר בשבחי המקום רק פסוקים וכן פסק מהרר"י קארו בסוף סי' קי"ג כי בהון בוצינין מתנהרן ברעותא שהוא שפע הכתר באחדותא שפע החכמה באחוותא שפע הבינה והגינה זרועיה תצמיח על כן אנכי חזון הרבתי בראש ותוך וסוף של סדר החרבן מכל יום וביום השבת יש תקוני דודין ורעין ושם תקוני הרעיה שהיא בינה ותקוני הכלה שהיא המלכות ותקוני רעיה הם ממעלה למטה ותקוני הכלה הם ממטה למעלה אמנם תקוני החתן הם ביושר ותקוניו עד השוקים מה שתקוני הרעה אינם מתפשטים רק עד שדים שהם חסד גבורה נכללים כאחד אל הבחינה הממוצעת בגוה קו האמצעי וסוד כל זה מתבאר למשכיל והכל רמז שלמה בשיר השירים בחכמה רבה והפיוטים קצרים הם מכוונים לכולת הפסוקים ולהיות שמלבד תקוני אלו הכלה תתקשט גם כן בכ"ב אותיות שבפסוקי אשת חיל כידוע סודם למביני החכמה לכן באו שם בכתובים והכ"ו קשוטי הכלה המתפרשים בפסוקי ישעיהו ומתחילים יסיר ה' את תפארת העכסים יחזקאל ביאר תקונם אחד לאחד גם הם באו בסדר תשעה באב ותחנות ובקשות שאינם פסוקים שבאו במעירי שחר הנ"ל בדברים העקרים הלכתי לי אל הגדולים ורבים דא"א להשיב עליהם ע"ד שאמרו בתוספת' דטהרות אפשר להשאיל על היחיד וא"א להשאיל על הרבים וכל אחד מהם הם דוגמא לכל דורות ה"ה רבי נחוניא בן הקנה ורבי אלעזר בן ערך ופרקי היכלות מרבי ישמעאל ורבינו סעדיה והרמב"ן והחכם קורדו"אירו וגורי האר"י והחכם ד"אטו והחכם מורי מפאנו זצ"ל ומהם קרתי וששיתי מים זכים וברורים הגם שהרבה הוספתי וגרעתי בכל מקום לפי הענין המכוון אלי ועכ"ז אם לא מפני הסבה הכתובה בסוף החבור ההוא לא הייתי מביא אותו אל בית הדפוס. וגבול זה הגבילו לנו הראשונים כי לא חדשו מדעתם במקום שמצאו להתלות בדברי חכמי המשנה הגמרא. הנה בסדר התרעה בפה כתב מהרר"י קארו באורח חיים סימן תקע"ו ז"ל תקלו נוסח תפלה שהיא הרכבת ב' תפלות של ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג ושל חוני המעגל וכבר ידוע שבימי התעניות של הגשמים הרבה מהיום דהוא עסקם היה בקריאת התורה ולהפטיר בנביאים כאשר הובא בגמרא ובסי' תקע"ו וכן המעמדות שהיו מתפללים על הקרבן. ושליח צבור ראוי להתפלל בתענית אמרו בגמרא כי צריך שיהיה רגיל לקרא בתורה ובנביאים ובכתובים וכן חזינן במס' יומא פרק יום הכפורים דרב הוה פסיק סדרא קמיה דרבי ופרש"י מקרא של נביאים ושל כתובים ובמקומות הרבה נראה שעקר בקשותיהם היו במקראות יבא שלום ינוח על משכבו הגאון האר"י כי העידו עליו תלמידיו במנהגיו שלא היה חפץ רק בסדרי הראשונים וז"ל התלמיד הכותב שם גם מורי לא היה חפץ בשום פזמון או פיוט מאותם שסדרו אחרונים רק מן הראשונים כמו תפלת רבי עקיבא ורבי ישמעאל ורבי אלעזר בן ערך ורבי אלעזר הקלירי (שהוא העיד עליו שהיה לו איזה התיחסות עם רבי אלעזר ברבי שמעון) ודוגמתם לפי שנתקנו על דרך האמת אך לא אחרונים שלא ידעו דרך הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בסדר דבורם בלי ידיעה כלל ועיקר ולא היה אומרם כלל ובפרט יגדל אלהים חי ודוי אשמנו באומר ובפועל וכו' וכל שאר ודוים דר' נסים ואדרו"טיל וכיוצא לא היה רוצה לאומרם כלל עכ"ל דוגמא לזה אמרו במס' כלים אין לך מחשבה מועלת אלא מחשבת בעלים שהם בני דעה:
1