מעבר יבק, אמרי נעם כ״זMa'avar Yabbok, Imrei Noam 27
א׳ממה שאמר הכתוב ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון שם הורה על תוספת מעלת שרה שהחזירה פקדונה במקום הקדושה שער גן עדן שהוא חברון והוא אחד מג' מקומות שנפדו בארץ ישראל בדמים קבורת חברון בד' מאות שקל כסף על ידי אברהם הב' חלקת השדה דשכם במאה קשיטה על ידי יעקב ובזמן הקנין ויבא שלם לא בעת המיתה כמערה שקנה אברהם. הג' גורן ארונה והקונה דוד ופדיונו בחמשים שקל כסף אמנם נתנם בזהב והיה על ידי דוד. ולא היה מלכות לישראל רק על ידי חברון ואין תורה לישראל אלא על ידי סוד החלקה זאת ששם הר גריזים ועיבל. ואין לישראל מקדש אלא מצד הגורן. ועפרון וחמור וארנן נמשלים לנחש שתפס ג' חלקים אלו הכוללים כל אושר האדם והם ג' חלקים א"י הגשמית המורה על הרוחנית וג' מקומות אלו מורים לג' חלקי נשמה רוח ונפש ולכן פדיונן ע"י אברהם יעקב דוד מוקבלים למרכבת כל אחד מהם והדרוש רחב במקומו ויש טעם למספר הפדיון לכל אחד כשתעיין בו. ומצאתי כתוב בדברי החכם קורדואי"רו זצ"ל שאין ספק ששם בחברון היה מיתת האדם בחכמתו הגדולה וצוה ליקבר שם כדפירשו בזהר ומזה נראה ודאי שמקים הקבורה והמיתה יגרום חלק מה לשרות שכינה בשיתוף סילוק הנשמה על פי ה' כפי ענין קדושת המקום ששכינה שורה בו לכן התאזרנו עז להזהיר גם בני אדם גם בני איש לקדש מקום מעמד הנפטר בשפת אמת. ואפילו בארץ ישראל יש חילוק בין מקום למקום כאמרם רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ביה וכן עבדי שלמה ששלחם ללוז. שים נא עיניך בילמדנו פ' פקודי דף מ"ט ע"ב כי על פסוק ויורני ויאמר לי כתב כל מה שעושה המלאך עם הנשמה קודם בואה לעולם ובפרט אמר שמטייל אותה מהבקר עד הערב ומראה לו מקום שעתיד למות בו ומקום שעתיד ליקבר בו. ובויקרא דף נ"ב ע"ב אמר כי נשמת הרשעים אינה עולה למקום שנגזר שם עד י"ב חדש שיכלה הגוף מה עושה הולכת וחוזרת על הקבר וקשה עליה ראיית הגוף נרקב למה"ד וכו' וכן הרוח שוטט בעולם וחוזר לקבר והנפש מתאבלת עליו. וממעשה שהובא ביומא פרק יום הכפורים מאבוהי דכידור דאתחזי לכידור בחלמיה ואמר תא שקיל כיסא דמנח ברישא דההוא גברא נראה שהרשעים אפילו בפתחה של גיהנם אינם שבים הגם שנוכל לומר שהיה מקפיד שלא יהיה דבר אחר בתוך קברו ועל ראשו וממה שהובא במסכת בתרא ממעשה דרבי בנאה דהוה מציין מערתא וחזא אליעזר עבד אברהם דקאי אבבא (שהוא במדרגת מטטרון ולכן נקרא עבד) משם נראה כי אשרי המשמש אדם גדול בעה"ז שכן זוכה לשמשו בעולם הבא וכמעשה דאותו תלמיד של רבי אליעזר שאמרו הניחו לו שאדם גדול שימש. הנה גם שלמעלה בפרק ט"ו ממאמר ב' חזרתי למצוא סמך מדברי הזהר על מנהג המסלקים מחדר הגוסס קרוביו הבוכים הוא דוקא כדי שלא לצערו בהרמת קולם כי אז עת לחשות מבכי שלא להטריד כוונת הזוכה לקדש עצמו אז כשרפים אבל אם היו יכולים לעמוד על עמדם בלא דלויי קול אין ספק שיש תענוג למת בהיות קרוביו החיים שם בעת סילוק נשמתו כמו שמענג מקריבוהי ומרחימוהי המתים כנזכר בזהר פ' ויחי והעד על זה מאמר הכתוב ויוסף ישית ידו על עיניך ולא ניחא לומר שיהיה דמיון גשמי והנאה גשמית כדעת ההמון שלא על דבר קל זה יתבשר יעקב החסיד. אמנם אם הוא בן לגבי אביו בעת סלוק הנשמה והרוח והנפש. והנפש הגשמית. מידי רכיבתם על ענפיהם שבכח הבן יהיה בזה בלי ספק מעלה אל האב מצד הבן מפני שהאב רוכב על בניו כענין יעקב על י"ב שבטים וכן הרב על תלמידיו שע"כ אמר רבי יוסף חפני ושמעון אפרתי הם שמשוני בחיי וכו' כדהוו סברי רבנן כנזכר שם:
1