מעבר יבק, אמרי נעם ל׳Ma'avar Yabbok, Imrei Noam 30
א׳הגם שאמרו בגמרין שמי שעושה דבר של רשות במקום שלא נהגו נקרא טועה והן דברי רב יוסף נגד רב אויא דעבד לאתתיה מעמד ומושב ואומר שטעה בתרין. אם יעלה על לב איזה פרטי לעשות ההקפות למתו לא יקרא דבר הרשות כי אם דבר מצוה ליודע טעמם בסוד ההקפות והעד כבוש יריחו והקפת המזבח בימי הקרבת ע' פרים בחג עם נוסח שירים החלוקים הנאמרים בימי החג כגון מי יקום לי עם מרעים כדאיתא בסוכה פרק החליל ואמרו בירושלמי דסוכה בזמן הזה חזן הכנסת עומד כמלאך אלהים וספר תורה בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח וכבר אמרנו במאמר ג' דבאתר דליכא למיחש לאנצויי טוב להרגיל אותם ואז תשמח נפש הנפטר בסוד מחול וסבובים אלו ויאירו עליו מאורי אור תחלתן בסופן וסופן בתחלתן מארבע כנפות הארץ והשמים יענו את הארץ והמבין על מתכונתו מה שאמרו בירושלמי מסכת שבועות פרק ג' מלאכי חבלה אין להם קפיצין שנאמר משוט בארץ והתהלך בה יבין טעם ההקפות ולמה משהין פעמים הרבה נושאי המטה כדי להפריח רוחות גם ראיה במשנת מסכת כלים כי העיירות המוקפות חומה שבארץ ישראל שאין קוברין שם מת לדברי הרמב"ם בפרק ז' מהלכות בית הבחירה עד שירצו ז' טובי העיר או כל אנשי העיר ולדברי הראב"ד בהשגה לעולם אין קוברין ואפילו הכי מסבבים לתוכן מת עד שירצו הנה שבסוד הסבוב והמחול יעלזו חסידים בכבוד וירננו על משכבותם וכל שאין מתעסקין בתורה חייבין להתעסק עם המת ואפילו אית ליה כל צרכו לאותם דאין מבטלין דברי תורה כך פסק הרמב"ם פרק י"ד נגד דעת השאלתות עיין שם בהגה"ה וכתוב בירושלמי האנק מכאן שצווחין על המתים כי הקול עולה חלוק ומבסס הדין בסוד תקיעת שופר וזה יהיה טעם למה אמרינן במסכת שמחות כי בגוסס רבי יהודה אומר אם היה חכם משמיעין עליו מעשיו:
1