מעבר יבק, אמרי נעם ל״אMa'avar Yabbok, Imrei Noam 31
א׳ממה דאמרינן בפרק אלו מגלחין על חכם חולץ מימין ועל אב בית דין דעדיפא מיניה כדפירש רש"י ע"כ חולץ משמאל מזה יצא המנהג לקרוע על שאר המתים הבגד העליון לבד מימין כמו שעל חכם חולץ מימין ועל אביו ואמו כל בגדיו משמאל וכן יתבאר מפשט דברי הגמרא שמנוהו בכלל החומרות שבאו בהם הקריעה עד שיגלה את לבו מכלל שהיא מצד הלב ושם פירש רש"י בגמרא קריעה של שמאל הויא עדיפא בההוא יומי טפי מימין. ויזהר אדם בקריעה דחמירא מאבילות כדאמרינן בפרק אלו מגלחין אבלות לחוד וקריעה לחוד ולא אמרינן בה הלכה כדברי המיקל כדאמרינן באבילות. וכתוב בספר התרומה בהא דאמרינן הלכה כדברי המיקל באבל זהו בתנאי אבל לא באמוראי והביאוהו הגהות מימוניות ריש פרק עשירי. עוד נתבאר בפרק ד' בשם סמ"ג דאבלות חמור טפי מאנינות. והקריעה מצד שמאל מלבד שמורה על קריעת הלב עוד לפי טבעו של אדם יד ימין כחה נאדרי בקריעה לצד שמאל ממה שעושה יד שמאל ומורה שגם הימין נהפך לרועץ ובזה מודיע לכל צערו שיבקשו עליו רחמים ולכן קורע מבחוץ על אביו ועל אמו כדאמרי' בגמרא ומבדיל שפה כרבי יהודה דאפליג את"ק ואמר כל שאין מבדיל קמי שפה אינו אלא קרע של תיפלה ובשאר מתים פסקו כת"ק וטעם ההבדלה בקריעה זו יהיה כי בחינת השמאל שנפרד ונקרע היא מעירה חמתה הפך הימין שממתקת פיות הדין שדומיה שלה תהלה והקריעה היא בצואר והוא מעומד כדמוכחינן בפרק אלו מגלחין במעשה דאמימר ואם קרע מיושב לא יצא וצריך לחזור ולקרוע לדברי הרי"ץ גיאת והרמב"ם ומהרר"י קארו והרבה. וטעם לזה כי מורה שנעקר המת מעלמא דדכורא שרמז תחלתו ממקום הצוואר כי בחינת רישא הוא עלמא סתימא וירד לעלמא דנוקבא שסיבותיה אחרונות יורדות מות ולכן קורע מעומד שדברים שהם נגד עלמא דדכורא הן לטוב הן למוטב לעולם הם בעמידה ואם היה קורע מיושב תהיה הוראה שירד גס מבחינת עלמא דנוקבא למקום החיצונים חס ושלום ולא ניחא למרי דאברהם דיימו הכי על בניה ולכן לא יצא. ויחזור ויקרע. והקריעה היא טפח שהוא כולל חמשה אצבעות מקומצים שיש חמשה מריבות בין בעלי הדין ונרמזו בברכת האל הרב את ריבנו שהם חמש, ושור וחמור צאן ועבד ושפחה הם חמשה מדרגות חצוניות שבהם מתלבשות חמשה היכלות שהם למטה מהיכל הרצון והיכל זה הוא בין מחנה שכינה הנקרא היכל קדש הקדשים למחנה המלאכים ועליו אמר יעקב והיה המחנה הנשאר לפליטה כי כבודו לאחר לא יתן חס ושלום. ובחוץ יש חמשה דמים טמאים באשה ונודע כי למעלה במלכות הגבורות הם חמשה בסוד שהיא ה"א וכן יעקב קלל ה' מדרגות קשות הדין ארור א' אפם ב' עז ג' עברתם ד' קשתה ה' שאות ה' מתנהגת בקושי הדין והגבורות החצונות. ביום הכפורים צריך ה' ענויים למתק החמש גבורות במקומן ואכילה ושתיה היינו ת"ת נקודה אמצעית ובזה הגוף מתענה ומתחלש וסוד נשמה למעלה מתגברת ועולה ורחמי אריך מאירין:
1