מעבר יבק, שפת אמת ט״וMa'avar Yabbok, Sefat Emet 15
א׳ראיתי מי שנוהג כשהנפטר סמוך למיתתו מסלקים מלפניו וגם מחדרו קרוביו הבוכים ואומרים שמצערים אותו בזה נראה לי סמך למנהג הלועזים ממה שמצינו במדרש הנעלם דף צ"ח כי ר' אליעזר הגדול אמר לבנו שהיה רואה כי במהרה יסתלק מן העולם ואמר לו זיל ואימא לאמך דתסתלק תפלגי באתר עילא ובתר דאסתלק מן עלמא ואתי הכא למחמי לון לא תבכי דאינון קריבין עלאין ולא תתאין ודעתא דבר נש לא ידע בהו. מנהגן של ישראל להדליק נרות בפני הגוסס וטעם לזה נודע כי מדברי חכמים שסגולת הנר הוא להבריח המזיקים ואפי' בלילה עת שליטתן כדאמרי' אבוקה כשנים ולכן בעור החמץ והמחמצת שהם ס"מ ולילית שמהם יצר הרע וכחותיו הוא בכח אור נר כי יהל עליהם כי נר אור רשעים ידעך ונגלל בנוקבא דתהומא רבא חשך מפני אור וכל שכן שתועיל ביום לשבר מלתעות עול ולהניס אותם החוצה כי שלהבת הנר רומז ליחוד עליון שלכן אמר הכתוב נר ה' נשמת אדם. וממנו נראה הנפש בגוף על ידי רביעית דם שבלב שבו שורה נפש החיונית וכן מתראה כנר קשור רוח בנפש ונשמה ברוח כי כמו שהנפש הוא התעוררות תחתון המתדבק בגוף כן אור תחתון מהנר שהוא כגוון תכלת שחור מתדבקת בפתילה ונעשה כסא לאור עליון הלבן השורה על אותו אור שחור כמו שהנפש נעשית כסא לשרות עליו רוח ממרום אור לבן ומלובן וכמו שבנר כשמתקנים ב' אורות אליו מתראה עליהם אור סתום שאין לו גוון כלל ונראה לעין כל מכל הגוונים ולא נדע מאי דשרי על ההוא אור לבן. על דרך זה הנשמה הסתומה העליונה מתראית ומוצאה מנוח על הרוח והנפש והיא נעשית כסא לגבי אור עליון שעליה נשמת הנשמות ועיין מזה פרשת לך לך ובהרבה מקומות אחרים וזהו רמז לשלש שמות המשולבים יחד אהי"ה הוי"ה אדנו"ת מספרם יב"ק בסוד נפש רוח נשמה ושלש מאורות הנזכר מתראים בג' גווני העין ונכללים כלם במלכות הנקראת אישון ובת עין ומזה נוכל למצא טעם למנהג הדלקת האבוקות למתים שהוא יחוד ושמירה אליהם ואמרי' בגמרא שעשויה לכבוד ירצה להאיר וליחד עליהם הל"ב נתיבות בגי' כבו"ד המסלקות כל חיצוני ומחיות הכל. עוד יורה כי מסתלקים מנפש הנפטר המדרגות המאירים בחול ובהנהגת מטטרון עץ הדעת טוב ורע הנקרא מאורי האש כשהם במקום זוהמת הצפרנים רמז להשפעות המתראות בעולם הזה שהוא עולם הכליון בסוד התכלית שתמיד שורף הפתילה והשמן או השעוה. והנה הוא מוכן לקבל ולהאיר נשמתו מסוד הנהגת השבת הנקראים מאורי אור. עוד יורה כי בזה מתייחדים מאורי האש במאורי אור שסלוק צדיק זה מייחד עולם היצירה שבו מאורי האש עם עולם הבריאה שבו מאורי חור ובזה מתעלה הכבוד העליון וזהו נר של מתים העשוי לכבוד על דרך ובהיכלו כלו אומר כבוד. למען יזמרך כבוד ועיין בפרשת בראשית חלוק שבין מאורי האור למאורי האש וטעם לזה אנו מברכים בכל מ"ש ויוה"כ בורא מאורי האש ובזה ובשאר צרכיו הנעשים לנפטר כמו שיבא מעוררים רחמים עליו בעובדא ומלולא ובהרהורא דלבא. ומכאן יוכל המשכיל למצא טעם לשבח למנהג הנר שמדליקים על המתים במקומו בשבעת הימים כי בה אית נייחא לנשמתא ודאי וכן בכל י"ב חדש בבתי כנסיות שהוא זמן שכלה גופו בקרקע ונשמתו נדונת אז ועולה ויורדת כנדרש בזהר פרשת חיי שרה. ועם הנר שמדליקין על הגוסס מצרפים להביט בפניו כדי להאיר לו מבת עין העליונה בסוד גווני האור על דרך עיני ה' אלהיך בה למתקה ולבסמה ולכן גם בשעת התפלה עת יחוד מלכות שהיא עיקר ההנהגה אלינו וצריכים אנו ליחדה עם גג"ת גווני העין העליונים בסוד שי"ן בי"ת צריך שיתן עיניו למטה ובזה יהיה מלכות לב העולם למעלה כמשל אבן הקאלאמי"טה השואבת ובזה מאירים ארץ חפץ דלית לה מגרמה כלום וכן כתיב והיו עיני ולבי שם כל הימים. עוד נ"ר דלו"ק בגימטריא השכינ"ה שהיא מוכנת לקבל אור עליון והיא העששית שכל הגוונים מתראים מתוכה ואחר קבלת האור תקרא נר ה' וכן נר מצוה כי מצוה הוא שם בן ארבע כנודע וג' מאורות שבנר כנזכר הם מצד הגבורה כי השכינה היא דולקת לפני הת"ת מצד הגבורה וזהו תחלת ההתעוררות אל היחוד בסוד שמאלו תחת לראשי:
1