מעבר יבק, שפת אמת כ״חMa'avar Yabbok, Sefat Emet 28
א׳סוד צדוק הדין וההבראה בביצים או בעדשים כפי מנהג הקדום אמרו רבנן במס' חלה שעסת הכלבים היא מטמאה טומאת אוכלים וזה להיותם מותר הקדשים העליונים וזהו חלקו מלחם עליון כדי שתתפרנס מן הימין ולא יוסיף הדינין ע"ד לא אוסיף עוד לקלל את האדמה שפי' פ' בחוקתי לא אתן עוד תוספת לדינים רק כפי מה שתוכל לקבל האדמה. וזהו ויספתי עליכם מכה פי' אתן תוספת מלמעלה לכח הדין לא חס ושלום שיושפע הדין רק פחות מפגם החוטא ובר"מ פי' כי שבע על חטאתיכם ר"ל שגם מדה הנקרא שבע גם היא מתרחקת עבור עונות ישראל על דלא הקדימת קיסטא לבנאה ואז נקראת שבע וכשהיא ביחוד עם בעלה נקראת בת שבע. פוק חזי בפ' בחקתי דף קט"ו ע"א ופי' הכפירים שואגים לטרף דהיינו רמז נזיד עדשים סוד הדין ולבקש מאל אכלם היינו סוד לחם. ואמרו בזהר כי תבשיל שנתן יעקב לאחיו תבר חילא ותוקפא דדמא סומקא ועל ההוא תבשילא איזדבן ליה לעבדא וזבין בכירותיה ליעקב. מזה נבין כי אכילת האבל הוא בכוונת לשבר כח הדין המתגבר עליו. ויין נברא לנחם בו אבלים שבכח היין המשמח יין המשכר יגוע ואיו בסוד ויבא לו ויין וישת דכל חידו אשתכח ביה וסוד היין בגבורה ויהיה לבן כשיטה אל החסד ואדום כשיטה אל הדין ויקרא טוב כשימזג במים מצד החסד ששם הטוב. ולכן הנהגתי בביתי בקדוש והבדלה ובכל מין ברכה שהיא על היין ליצוק בתוכו בג' פעמים לפחות ג' טיפין מים וכ"ש ביין הניתן לאבל שצריך מזיגה כי נברא יין לנחם אבלים ובמזיגה יקרא יין טוב. וכוונו שלא יזכה לטעם הבינה הנקרא עה"ב ויין המשומר אף אם יכנס בג"ע בשכר שאר מצותיו ויש יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית שהם שש ספירות הבנין וכשהגיע שם ולא עבר דרך דין הגבורה אז נקרא יין משומר ויפה מעצמו וזהו רמז תרומה טמאה הנשרפת וקרבנות טמאים ושעירים הנשרפים ונזיד עדשים הוא מותר הקדרה שכבר אכלו הקדושים יצחק וכחות הקדושה שהיו נהנים מהלולא דצדיק. הגם שלמטה מצד גוף יצחק היה יום אבל כי הצדיק אבד לדורו אבד. ואחר אכילת הקדושים באבלו של אברהם אבינו נתן מותר הקדרה למאן דבעי ליה והם אוכלים דרך הלעטה על דרך הלעיטהו לרשע וימות אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו' כי גחלים אתה חותה שאין השפע ההוא ראוי להם רק לבלעם כחיה שבלעה אדם מזוין וחרב פיפיות בידו שהורגה בתוך מעיה כמ"ש הכתוב עת אשר שלט אדם באדם לרע לו דאדם בליעל. ולכן בעי לתקנא פתוריה בעת אכילתו כמי שאוכל לפני המלך שמשלחן גבוה קא זכי ולא אכיל מהפקרא ח"ו. עיין בר"מ פ' פנחס דף רמ"ה. ואחת מכוונות ההבראה לדעתי מלבד מה שנכתוב לקמן תהיה להורות כי כחות החסד מזמנים להשפיע לנשמת הנפטר מלחם ענג ומיין המשומר ומסתלק מליזון מלאם אנשים שמוצאו מן הארץ ויש בו סיג כדאמרן לעיל ועולה לאכול מלחם השמים מזיהרא עילאה ולכן אין אוכלים סעודה ראשונה משל האבל כי כחות הדין עתה שולטים בביתו ובכל אשר לו ואנו צריכים להשפיעו מכחות החסד ואין מאכלו בריאה לו להיותו עתה מצד כחות הדין ואותם שהיו נוהגים להברותו בבשר ויין מסייע לדעת זה ומקום שנהגו להברות בבצים או בעדשים יהיה כפי כוונת אמרם שבשל יעקב עדשים להברות את האבל שהיא מגולגלת ואין לה פה הורו כי סוד זה מלכות הנקראת גלגל ואין לה פה להשפיע לחוץ והיינו בסוד אדמימותה שכאשר היא פועלת דין כתיב אכלה ומחתה פיה וגו' לזה יסתם פיה ויתוקן הגלגל האדום וזהו וידום אהרן והיינו סוד צידוק הדין להראות תגבורת הקדושה והחיצונים נבדלים ממקור האדם וסותמת פיה שלא ינקו וכבוד אלהים הסתר דבר:
1