מעבר יבק, שפת אמת ח׳Ma'avar Yabbok, Sefat Emet 8
א׳מכל מה שאמרנו יובן טעם לבוש המתים שכמו שנכנסים בקבר כן ממש מתלבש הכת ההוא שבקבר ברוחניות הלבוש הגשמי שמוליך עמו כי אין דבר גשמי שאין בו כח מלמעלה. וכן אותו כח שבמלבושים ההם ממש מלביש הנפש הגשמית אף אם ירקבו התכריכים וזהו טעם רבן גמליאל שאמר שלא אהיה כחתן בין האבלים ולא כאבל בין החתנים. וכן ענין המחצלת הנזכר במסכת ברכות: ובפרשת בראשית דף ל"ח ע"ב כתב רשב"י מגו ההוא מנא דאתלבשת ביה בגן עדן תחתון חמאת דיוקנין עילאין לאסתכלא ביקרא דמאריהון ובפ' חקת אמר משה הוה פשיט בגדי אהרן למטה והקב"ה פשיט למעלה יע"ש. וכן הכתוב אומר ויתיצבו כמו לבוש ואמרו רבנן כסות היורדת עם האדם לשאול היא עולה עמו ק"ו מחטה וכו'. ואפי' נשרף האדם הרוח מתלבש בריח מלבושיו וכן כשהתכריכין בלין הרוח מתלבש בסוד התכריכין ההם אך אם נפשטו מעליו אין לרוח במה להתלבש ובמדרש רבה פ' וילך אמר כי יש תכריכין ממעשה שמים וכן ארון ומטה ממעשה שמים. ולב המתעסקים יהיה לעורר המקורות העליונים ההם. לכן חנניה מישאל ועזריה הושלכו לכבשן האש בסרבלהון וגו'. וכן פרה אדומה עורה ובשרה ופרשה ועצמותיה הכל נשרף לטהר טמאי מתים המקבלים טומאת המת גם מבחינת לבושיהם ואמרו כי יכולים המתים להתלבש בלבושים אחרים כמו שהמלאכים המושלים לעיני חוש מתלבשים צורה אנושית ואמרו כי לוקחים חלק מן שלג אשר תחת כסא הכבוד שממנו נתהוה הארץ כדוגמא זו תהיה התלבשות לבעלי העבודה. ויש מלבוש אחר כעובדא דאחאי בר יאשיה שהושם בו אז כח הדבריי. ורבינו הקדוש היה נר' בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת ולא בתכריכין וודאי אם באותה שעה היו מחפשים בקברו היו מוצאים עצמותיו או גופו אלא היה התלבשות בדמות גופו הניכר לבני ביתו וזה לא ימצא אלא בחסידים שהם כבני בית למעלה וניתן להם בקשתם וכן שמואל ודאי כי לא זז מקברו וגם כי יש סברות אחרות זה הנכון לדעתנו. ואולי יורה שלהיות אז שבת היה עליו הארת שגרם בסוד התלבשות עולם האצילות בבריאה שהם בגדי חמודות. ולכן שנוי בגדים הוא מן התורה ובפרט בשבת כי צריך להפשיט מעליו הנהגות ובגדי החול וללבוש בבגדי מלכות ואמרי' בירושלמי אוי לנו עטיפתנו בשבת היא כעטיפת החול. ורבי שהיה ודאי מכבד השבת בבגדים יקרים מפרי ידיו הלבישוהו אחרי מותו ועוד היה מתראה בבגדי חמודות להודיע שהיה בתוקפו. והיה פוטר בני הבית מן הקידוש ולא כשאר מתים שהם חפשים מן המצות. המבין סוד הקידוש עם מה שכתבנו למעלה בסוד מקדש השבת יכוין דברינו בטעם אמירתו קידוש יותר מכל שאר קדושות ואז היו עליו לבושי דיקר מעין אותם של אדם הראשון ובזהר שמות דף ר"ח ביאר ממה היו לבושים אלו: ואמרו בפרשת בא דף ל"ט כי לבושי אדם וחוה נעשו בשם מלא ונתקיימו ג"כ בשם מלא ותרגום כתנות עור הוא לבושין דיקר ואמר שלא באו ליד נמרוד כדעת המדרש אלא כי אדם וחוה אתקברו בהון דלא ס"ד דאינון שבקו ורמו מנהון זיהרא עילאה דיהיב לון קב"ה ולא אתלבש בהו בר נש אחרא דאינון לבושין דמו בגוונא עילאה וס"ד דאינון אתלבשו בהון מגרמיהון כתיב וילבישם. דקב"ה אלביש לון זכאה חולקהון ובקב"ה כתיב הוד והדר לבשת והדר עוטה אור כשלמה כיון דאתלבש עבד מה דעבד ונוכל לומר שבא להודיענו שלא נתגלה אור האצילות לברוא וליהנות לנבראים תחתונים עד שנתלבש בבריאה כדאמרי' מלמד שנתעטף הקב"ה באור וברא את השמים ומכאן נבין גם כן צורך הלבושים לנפש רוח נשמה. ואמרי' בפרשת ויקהל דף קנ"ז כי משה אתלבש בעננא וביה תקריב לגבי אשא וכן אליהו אתלבש בההיא סערה לעילא ובאופן אחד מתראה למעלה בין המלאכים. הנה כי על ידי הלבושים מתראים הנשמות למעלה:
1