מעבר יבק, שפתי רננות י״גMa'avar Yabbok, Siftei Renanot 13
א׳אחר הרחיצה כשמלבישים אותו יכוונו לתקון ג' מיני מלבושים לנפש רוח ונשמה כפי המתבאר באדרא בזהר פ' ויחי דף רכ"ד ובלבישת הלבוש תחתון והבתי שוקים יכוונו להלביש הנפש. ובסרגני"ז יכוונו להלביש הרוח. ואם נהג ללובשו בחייו ביום הכפורים נ"ל שטוב להבדיל במוצאי יום הכפורים קודם שיפשטנו מעליו והיודע סוד ההבדלה ורמז יינה יבוסם לו דעת זה. ובעטיפת הטלית עליו יכוונו להלביש הנשמה ואם בחייו היה מקיים עטיפתו על ראשו לפחות בתפלת העמידה שחרית טוב להשימו על ראשו ויקשרו אחד מציציותיו אם מנהג המקום כן. אבל לא יפסלו אותו בהסרת הציצית ויכוונו בהנחת הטלית להסתיר אותו מבעלי הדין ולהכניס נשמתו תחת כנפי השכינה. וכשאדם בחייו מעוטף בציצית ויוצא לפתח ביתו קב"ה כ"י שמח ומלאך המות יזוז משם וינצל האדם מכל היזק ומשחית והיינו לדורותם לדור אתם. ומזוזת הם אותיות ז"ז מו"ת. ור' נהוראי פתח אסהדנא על מה דנפיק בעטיפא דמצוה ותפלין ברישיה בשעתא דנפיק בין תרין תרעין אז שכינתא עלויה ותרין מלאכין קיימין עלוהי חד מימינא וחד משמאלא ומלוין יתיה עד בי כנישתא. עוד במנחות פרק התכלת ראב"י אומר כל שיש לו תפלין בראשו ותפלין בזרועו ומזוזה בפתחו וציצית בבגדו מוחזק שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש וגו' ואומר חונה מלאך ה' וגו'. והטעם הוא כי בר"מ איתא וכן בתקונים כי שם שדי הוא שד י' ופי' שהיו"ד היא חניקא כריכא בצואריה דשד שתופס בו ואינו יכול לו. והנה שם שד"י הוא בתפלין ש"ד בתפלה של ראש וי' בתפלה של יד. וכשאדם לובש תפלין נמצא ס"מ תפוס בחניקא די' בצואריה שאינו מתקרב אצלו להחטיאו וכן במזוזה יש בה שד"י כמו כן וכן כשהוא לבוש בציצית בו רמוז שם שדי כדפי' בר"מ הא כיצד שד"י במספר קטן עולה ח' כנגד ח' חוטין שבכל כנף ולכן בהיות ששם זה רמוז באלו המצות הוא משבר כחו של ס"מ ומוחזק שלא יחטא וז"ש חונה מלאך ה' סביב ליראיו במקום מ"ה חונה מלאך ה' סביב ליראיו. והזהיר במצות ציצית בחייו יכוונו בעטיפת הטלית עליו אחר מותו כוונה זו שאמרנו המתעסקים בתקונו כי בזה ילך לבטח דרכו לדור בב"ה עליון ומלאכיו יצוה לו ושכינת אל על ראשו. ומשם תעלה בצרור החיים וכבר בארנו בסוד הציצית בח"ב. ועיין סוד צרורא דחיי בדרוש השבת פ' ויקהל ובפ' ויקרא דף כ"ה. עוד שם איך זוכה אדם במעשיו לרוח ונשמה ומדרגת כל אחד מהם בעה"ז ובעה"ב ואז יאמרו פסוק נרד וכרכום וגו'. עיין בזהר פ' ויקהל דף כ' מפסוק זה ובפ' אמור דף ר"פ נתן טעם לקבורה ועיין למעלה ח"ב. וכבר אמרנו שאין להשהות המת בלילה כאשר כתוב בפ' אמור דף פ"ח ובשום אופן אין לשהותו כ"ד שעות דיהיב חלישותא בשייפוהי דרתיכא ומעכב עבידתא דקב"ה מלמעבד וע"ש ובריקאנ"טי ריש פ' כי תצא:
1