מעבר יבק, שפתי רננות ל״בMa'avar Yabbok, Siftei Renanot 32
א׳הנה דבר מוכרח מעצמו שבעת יציאת הצדיק מן העולם מלאכי השרת יוצאים לקראתו ואחר זה ייפו כחו למעלה יען כי נהנו מתורתו שעסק בעה"ז כאשר כתב ר"מ דף קפ"א וז"ל ואפי' מלאכין לית לון מזונא אלא בצדיקים דאי לאו בצדיקים יתעסקון באורייתא לא הוה נחית לון מזונא מסטרא דאורייתא דאימתילא לעץ הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה ולאיבא דאיהי מצוה וה"נ אורייתא אמתילא למיא וה"נ לאשא ולא נחית מיא מלעילא וכן חמה דהיא אשא לא נחית לבשלא פירות האילן אלא בגין ישראל הנה שכל המלאכים הממונים על הארץ ולדרים נהנים מהתורה והמצות ומושפעים ע"י מעשה התחתונים הזכים ומה שלמעלה מהם נהנים מכח שרשי הנשמה המאירה להם בכחה שעולה אליה מענפיה מלמטה ומכל השפע שמשפיע באבי"ע גם הוא יקח חלק הראוי לו ויהיה ברכה. ושם בג"ע יהיה השפע רבה מכ"ש ממה דהוה בעה"ז והדרוש הלז מתרחב מעצמו לאין תכלית למעיין ומבין בו. ועיין בבכורות פרק פסולי המוקדשין על פסוק אגורה באהלך עולמים. ולא זו בלבד הנה הצדיקים שבג"ע בכל יום ויום כחם מתגבר עליהם בתוספת אור בחדוה רבה ביחודא דקב"ה ושכינתיה ובגין דאינון קריבין למלכא תדיר פורעים בכל יום למלכא עסקיה דמטרוניתה שחולת אה"בה רבה היא דאינון נגידו דתליסר נהרי דאפרסמונא דכיא כמספר אהב"ה. וכתב הגאון מורי מפאנו זצ"ל במ' חקור דין ח"א פ' כ"ה כי העבודה שבגן היא קיום התורה מעוני ושמירה שבעדן היא קיומה מעושר ומזה נדין לאדם המך כי העבודה הוא בעה"ז ושמירה הוא בעולם הנשמות ולעתיד לבא יתקיים עבודה ושמירה בגוף ונפש יחד במדרגה רמה ממה שהוא עתה בעולם הנשמות ונעבדה לשמרה היא לשכינה או לנשמה וזהו ומשחרי ימצאונני המתקנים בעה"ז נהורא שחרא דא זכו לעה"ב לנהורא חיורא דנהרא. ובזה נבין אמרם כי התורה היתה כתובה אש שחורה על גבי אש לבנה בסוד אספקלריא שאינה מאירה ובמאירה וזו סלם לזו ואמרו תלמידיו לרבי שמעון בן יוחאי בפ' תרומה על פסוק כן בקדש חזיתיך דהוו עתידין למשתי בצחותא מליה בבי מקדשא עילאה אתר דאקרי קדש כדהוו עבדי בעה"ז וכשנשים לב על פסוקי מזמור אלהים אלי אתה אשחרך מתוכו יתבאר דרושינו זה. זאת ועוד מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו בעלות נשמות הצדיקים שמודים יחד נר"ן דרך מכון הר ציון להראות את פני המלך הקדוש ולהשתחוות לפניו שההשתחויה רומזת הורדת שפע ובכחם זה מתעדנים שם בצרורא דחיי כמה וכמה רבו יתירא מתוסף להון כי באור פני מלך חיים ומכמה נהורין ועטרין עילאין מתזנין ומתהנין תמן. והנה משה רבינו ע"ה בגוף ונפש בעלותו אל ה' בפעם אחת זכה לקרני ההוד ומזה נבין שכל נשמת צדיק זוכה לקרני הוד כפי השגתו והחופה הראוי לו באופן שהצדיקים בחזרתן למטן למקומם בכל פעם ופעם כחם יפה מאד להדר ולקלס מלכא עילאה ותורתם נאדרי בכח. וכתוב בסבא כדינא דאבא עביד לברתיה דחביבא לגביה דנשיק לה וגפיף לה ויהיב לה מתנן כך קב"ה עביד לנשמתא זכאה בכל יומא הנה שאפי' בכל יום בעבודתם הרוחנית בהתעסקם בתורת אור קונין דבקות דהיינו נשיקין דרוחא ברוחא ברחימותא ונכללים מן אורות ימיניים ושמאליים והיינו וגפיף לה ונתוסף להם אור ושפע וברכה ועילוי מהמשביר לכל וזהו ויהיב לה מתנן וע"ש דף צ"ז צ"ח צ"ט מעילוי הנשמות ואיך מתעטרן רוחי ונשמתי וסלקי לעילא. ולנשמה וגם לרוח אית להו שאר כסות ועונה ושלשה אלה אתמשכן מעלמא דאתי ע"ש. ונשמות המתלבשים בעלייתן בנשמות שהם תחת כנפי השכינה לבר כשחוזרין לעלות פעם אחרת מתפשטין מהן דתמן אינם קיימין בלבושא וזהו טעם שכל שהיה מחזיק בנכסי הגר כנעני היה זוכה בהם אשרי עין ראתה כל אלה ומה רב טובו אשר צפן ליראיו. שים נא עיניך וקרא כל תקון נ' כי שם ביאר כמה מיני יחודים ופרנסות דאית לה לקדושה בגלות והכל הוא כפי מעשה התחתונים ומתפרנסת באורות המעלים לה אשרי השם בקרבו את רוח קדשו ומוצא מקום לה' כי ממקומו יפן ברחמיו לעמו ברוך שמו המהולל ברוב התושבחות. וזה כלל גדול לכל מעשי בני אדם לכוין כאלו הוא עובד בג"ע לפני השכינה שנשמתו שם פועלת ועושה כמו שפועל גופו למטה בכוונה טובה וזו הכנה למה שעתידה לעשות אחר מות הגוף כנזכר וזה לשון ר"ש בן יוחאי עצמו בפ' חקת דף קפ"ד תא חזי כל מאן דידע לסדרא עובדא כדקא יאות ולסדרא מלין כדקא יאות האי האי ודאי מתערי לקוב"ה לאמשכא מלין עילאין לגבייהו. אי הכי כל עלמא ידעי לסדרא טובדא ולסדרא מלין מאן חשיבו דילהון דצדיקייא דידעי עקרא דמנה ועובדא וידעי לכוונא לבא ורעותא יתיר מאלין אחרנין דלא ידעי כל כך. וע"ש התירוץ. הנה כי פשטי המצות עם הכוונה טובה מתעוררים למעלה ומתקדשים בקדושה העליונה וזהו קדושים תהיו פירוש אתם מוכנים לקבל הקדושות יען כי קדוש אני ה' אלהיכם החפץ ויכול ומטוביה מוטיב לעמיה בריך שמיה לעד:
1