מעבר יבק, שפתי רננות ל״גMa'avar Yabbok, Siftei Renanot 33
א׳עלה במחשבתי ללקט מבחר דברי חכמים ולסדר איזה פרקים בלשון מובן לכל תלמיד קטן אשר עלימו תטוף מלתי בדרושי ג"ע ואגב יבא ג"כ קצת ממה שמצאתי זעיר הנה זעיר הנה שדברו חכמים במהות הגיהנם יען כי אחד מכוונתי בחבורי זה מלבד הנוגע לענין מעשה הוא ג"כ לחבר דרושים ופרקים נאותים להלהיב לב עובדי ה' שבצדקתם יחזקו ולא ירפו ממנה בהכיר מהות נפשם כמה רבה היא וכוונות כוללות בעבודה ושכר הצדיקים ועלוים אחר כמות שהם החיים הנצחיים. זאת ועוד הרוה פרקים ודרושים הצעתי להקרא לפני חולה בחליו עד שלא יכבד ראשו ואבריו עליו ויהיה שפוי לשמוע וליקח מוסר למען ישוב אל ה' וירחמהו וירפאהו או יכוננהו עליון. בפסוק והתהלכתי בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם נזכר בתורה שכר ג"ע וענג עה"ב ליודעי בינה ודברי הנביאים והכתובים בזה רבו מספר:
1
ב׳מצאתי כתוב בספרים קדמונים ובספר אסף ההודי כי יושבי הארץ הזאת רואים עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים שבתוך הגן ורואים להט החרב המתהפכת ושם יש כרובים שהם מלאכי דין שתופסין נשמת האדם בצאתו מן העולם ומקדמת לפתח ג"ע ופניהם פני כרוב ודנים אותה והם מחיצה המבדלת בין קדושי הגן אל החיצונים ושכינה דנה שם הנשמה אם אינה זוכה הכרובים מוסרים אותה אל להט מלאכי חבלה יובילוה לגיהנם ולהיות כי מתהפכים לאדם פעמים לפתותו ואח"כ להלשינו ואח"כ לאויבים לדונו על דרך הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות לכן נקראת מתהפכת ומתפשטים מהחרב שהיא מלכות המתהפכת כפי מה שאדם מהפך אותה אם לדין ח"ו ואם לרחמים ודין גיהנם אינו רק כפי גזרת דין שמים כי אין יכולים להוסיף אפי' כמלא נימא והיינו גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי כפי גזרת מדת המלכות והיינו ואציעה שאול הנך. הנה הם להט מהחרב המתהפכת ובזה נמצא כי דין גיהנם הוא יצה"ר הוא מלאך המות כי שכר עבירה עבירה. וצריך להזדכך דרך אלו קודם שיכנס אל הגן ומשם אל עץ החיים לאכול מפריו ולחיות לעולם. וחכמי הקדמונים שהיה אסקלפייגוס חכם מקדוני וארבעים איש מלומדי החכמה ידעו המקום הזה וראו ארבע נהרות יוצאים משם והתחילו להלוך דרך פרת למעלה וכשהגיעו חצי מיל לפני הגן להט אותם להט החרב המתהפכת ונשרפו וכתב בעל צדה לדרך בסוף ספרו רבים מהבאים ארצה בני קדם רואים מרחוק להט החרב המתהפכת ואמרו הרבה מהחכמים כי אז נאבדו חכמות יונים הקדמונים בשריפת הארבעים אלו שהם היו קרובים אל האמת ושומעים ולומדים חכמת חכמי תורתנו. וכתוב בספר תורת העולה חלק א' פרק י"א כי אפלטון קבל החכמה מן הנביאים וסקרט קבל מאחיתופל ומאסף הקרחי. ואח"כ באו האחרונים ארסט"ו וחביריו ולקחו החכמה באומד הדעת ואין לה צד ענין בתורתנו ואם נמצאו בדבריו דבר טוב כתוב בשבילי אמונה שגנב אותם מחכמת שלמה כי אלכסנדרו"ס מוקדון השליט רבו הנזכר על אוצר ספרי שלמה וכל דבר טוב שמצא בהם כתבם בשמו וערב בהם דעות רעות וזרות כקדמות העולם וכיוצא וא"כ אפי' יהיה האדם חכם כדניאל או כיהושע בן נון אל יסמוך על חקירותיו לפי שכלו וחכמתו כי מי לנו גדול כאבינו הראשון שהיה איכותו עד לשמים ובטח בשכלו כנזכר וקצץ בנטיעות והפריד אלוף ח"ו. נח רצה לעלות מתוך היכל החיצונים לקדושה ונאחז בהם כי אחז ביין המשכר ונפגע. נדב ואביהוא הגשימו והציצו ומתו וזהו מי עלה שמים בחקירה וירד בשלום ולכן שומר נפשו ירחק מחכמת הפלוסופיא והחקירה השקרית ואל ישעה בדברי שקר בהקדמות המזוייפות אשר בדו הפלוסופים הקדמונים מלבם שהם ודאי מבלי עולם אויבי השם מוקדי עולם השמים עקרי תורתנו תלויים בעפושי שכליהם ואותותי כזביהם אוי להם כי נדדו ורחקו מעל ה'. וכתב בעל דרך חיים איש מופלא בדורו וירא את ה' מרבים כאשר העידו על חסידותו וחכמתו שלמים וכן רבים שמכל עברות אשר עברו עליו מיום היותו עד היום שחבר ספרו היקר עון זה שסטה אל סטי כלב מחכמת הפלוסופיא השקרה בילדותו הכריע את כלם כי היא מולידה עמל ואון בדיעות אלהיות האמיתיות. ושפחה תירש גברתה וכל באיה לא ישובון כי נופת תטופנה שפתי זרה ואחריתה מרה כלענה כי ממנה סברות ארסיות ממיתות וחדה כחרב פיות שמנפש עד בשר תכלה ושאול צעדיה יתמוכו והמבלה ימיו בה ינהום באחריתו כרשעים שמלאים חרטות ויאמר איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי ולא שמעתי בקול מורי כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה כי בהבל פיהם משמיעים קול המון לעם בפירושי פסוקים ומאמרים כפי כזביהם והם כקול הסירים תחת הסיר בדברים מרבים הבל וכל רוח אין בהם. וכל זמן שמזקינים מטפשים כאשר כתב הראב"ד בפי' משנה ה' מספר יצירה אם יתאמץ החוקר לחקור על מה שאין בדעתו יכולת להשיג אל יעלה על דעתו שלא יוכל על הנמנע לבד אלא אף מה שהיה בכחו מטרם לכן להשיגו יחלש ולא יוכל עליו ונשא משל על זה יעויין שם. צאו נא וראו גדול הפוסקים הרמב"ם ז"ל כמה הפליג לדבר מרעות הפלוסופיא בפרק חלק בפירוש המשנה בביאורו מהכת השנייה אך אחר שנמשך אחריה גם הוא לא ניצול ממנה גם שברוב הדברים קליפתה זרק. ולהיות שאין הקב"ה מביא תקלה אפי' ע"י בהמתן של צדיקים כ"ש שרגלי חסידיו ישמור כהרב רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל מי כמוהו מורה. ע"כ בסוף ימיו אורו עיניו ותהה מהרבה מדבריו שכתב בספר המורה וכדומה לו שכך כתב לבנו כי זקן אחד האיר עיניו ולולי שנתפשטו ספריו ברוב העולם היה חוזר בו מכמה דברים שכתב. הנה חכמה נכריה זו אש היא עד אבדון תאכל. שפתים ישק משיב דברים נכוחים ה"ה הר"ר עובדיה מברטנורה אמר כי הקורא בספרים החצונים (דברי הכחשה בהשגחת הבורא) שאמרו שאין לו חלק לעולם הבא הוא הקריאה בספרי ארסט"ו וחביריו. ובר"מ פ' כי תצא דמה הפלוסופיס לשדים. ברוך טעמו של החבר כי בדברו עם המלך כוזרי האריך הרבה בסוף דבריו בגנות החכמה הזאת עד כי האחרונים כתבו בספריהם שקודם שיסטה אדם לבו לעסוק בחכמה זרה הלזו יקרא וישנה דברי החבר בזה ובפרט חלק ד' מהכוזרי ויהיו לטוטפות בין עיניו ומתוך דבריו נראה גודל יקר חכמתו בכל מדע והיה מדיני בטבע ועכ"ז געלה נפשו בפתויי הפלוסופים כי הכיר וידע שלמי אוי ולמי אבוי למי שיש לו שיח ושיג בדעותיהם הכוזבות כי כרגע תזרוק בו טעות ומשם יפרד מקדמונו של עולם. צאו נא וקראו מה שכתוב בעל עבודת הקדש נגד דעותם בהרבה מקומות ובפרט בפרקי ט"ו ט"ז י"ז י"ח מח"ג הנקרא חלק התכלית ובחלק העבודה נגד תשובת בר ששת ומשם נראה ג"כ מאין זכו לחכמה האלהית דורות אחרונים כי רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם. והחכם בעל העקידה בשער ראשון דבר תועה במוציאים ימיהם בחכמת הפלוסופיא השקרה במשל בנין הבית על החומר והצורה והתכלית והפליג להזהיר האדם ממנה בהרבה ממפתחי שעריו ובפרט בשער ה' ט' וי"ו וגם שהוא דורש דבריהם כבר יצא מדי חשד בהקדמתו כי גדולה עבירה לשמה ובשער ז' אמר שחכמה זרה זו גרמה המיתה לאדם הראשון ולכל העולם ובעבור קנאת ה' צבאות נגד העוסקים בה חבר ספר חזות קשה בי' וי"ב הוכיח על פניהם מומם והוא ודאי ידע מתי שוא וירא און ולא רצה להתבונן בו. מה טובו אמריו ומה נעמו דבר גדול הפשטנים והדרשנים אחרונים ה"ה החכם המצויין כמהר"ר משה אלשיך זצ"ל בכמה מקומות הרחיק חכמה נכריה זאת השקרה ודחה אותה בשתי ידים בפ' בראשית ובשאר מקומות מחבוריו ובפרט בפי' משלי הרחיק מעליה כל ירא וחרד לעבודת ה'. ובאמת כי הקדמות הפלוסופים מחכמת גלגל הירח ולמעלה מונעים עם ה' מלהאמין בתורת משה ובדברי חכמים שהם כדרבונות וכמסמרות נטועים ומישרים האדם לעבודתו ויראתו ואהבתו של יוצרנו ב"ה. וכבר כתב אחד מן החכמים שהיה חפץ להעלות ארסט"ו ואמר שכל מה שכתב בחכמת הטבע כלו אמת. וברוך יודע האמת. ומגלגל הירח עד גלגל ערבות רובו שקר אך מה שרצה לדבר באלהיות כלו שקר וכזב. אשרי העם שה' אלהיו ולא פנה דרך שועלים המחבלים כרמים. ואמר הגאון מורי מפאנו זצ"ל כי מדרבנן בגימטריא מפי גבורה שדברי סופרים הן הם גופה של תורה. ועיין בהערה שלנו בסוף המעירי שחר עונש הגדול למי שאינו עוסק בחכמת החבלה בעולם הזה ולמה נקרא חכמה מפוארה זו קבלה:
2