מעבר יבק, שפתי רננות ל״דMa'avar Yabbok, Siftei Renanot 34

א׳ונדעה נרדפה מדרושי גן עדן שהיה תחלת דברינו בו בתחלת פרק הקודם יש שכתבו כי גן עדן תחתון הוא מהלאה לים אוקיינוס בקו השוה אמנם דעת רשב"י וחביריו הוא כי מקום כבודו באמצע כל העולם בין חרבה בין ישוב ושם יש נקודה טמונה וגנוזה ואינה נודעת ועמוד אחד נעוץ ממטה למעלה בתוך אותה נקודה ומשם נובעים מים המתפרשים לד' סטרי עלמא ונקודה זו מקבלת מאימא עילאה וירושלים היא באמצע הישוב כי בשתי נקודין מתפרשת למלכות שמים שהוא צד הקדושה. אחת נקודה המוקבלת להשפעת מלכות שהיא במקום ב"ה וירושלים ואחת להשפעת אימא עילאה שהוא מקום ג"ע ויש נקודה אחרא באמצע החרבן ששם היו משלחין ישראל השעיר למדבר. ואמרו בפ' תצוה דף ק"פ שאפי' בזמן שישראל בגלות ומתפללים כל יוה"כ שהשכינה עולה לפני המלך לתבוע על בניה. על כן שענו במעירי שחר שלנו תפלה לזווגא דמטרוניתא בבקר יוה"כ שחובה עלינו להקדים להתפלל בשלומה של מלכות שמים ביום אשר היא מכינה עצמה לתבוע מן המלך עליה ועל בניה. הנה שג"ע הוא באמצע העולם ואמרו שנטוע בכח שם שלם כגוונא דג"ע עליון שבו נכלל הדין ברחמים ורחמים בדין וכל הדיוקנאות עליונות כלם מתרקמים ומצטיירים בג"ע תחתון והכרובים ששם אינם לא מכסף ולא מזהב אלא הם כלם אורות של מעלה מצויירים כציור מעשה ידי אמן דשם שלם של הקב"ה וכל הדיוקנאות וצורות של עה"ז כלם מצויירים ומחוקקים שם בדמות שהם בע"הז והוא מקום לרוחות קדושים בין אותם שבאו לעה"ז בין אותם שלא באו עדיין ואותם המוכנים לבא וכל הרוחין מתלבשים בלבושים וגופים ופרצופין בגוון עוה"ז ורואין שם בזיו כבוד דקב"ה עד שבאים לעה"ז כי אז מתפשטים מאותו גוף ולבוש ששם מעין רוחניות אותו אויר הקדוש ומתלבשים בגוף מעין אויר וגשמיות עוה"ז וכיון שמגיע זמנו למות מתפשט מלבוש הנגוף הזה (דיש לסטרא בישא חלק בו) ע"י מלאך המות ואז הולך ומתלבש באותו גוף האחר שבג"ע שהפשיט אותו בעת ביאתו לעה"ז לשמרו שם עד בואו ואין שמחה לרוח רק בעודו לבוש בגוף ההוא ושמח על שנתפשט מגוף העה"ז ואתלבש בלבוש אחר שלם כדוגמא שהיה בעה"ז וע"י אותו לבוש זך מספיריות הגן בו מסתכל בסודות עליונים מה שלא היה יכול לידע ולהבין בעה"ז וכמה עדונין וכסופין יש לרוח בלבוש ההוא ובלבוש הזה יזכה "לראות "בגנים "וללקוט "שושנים ר"ת לבו"ש. מזה יתאמת ג"כ מה שכתבנו בפרקים הקודמים משמירת התורה ומצות לצדיקים אחר המות בג"ע. והקב"ה אינו מפשיט לרוח הזה לבושים אלו שבג"ע עד שמתקין לו לבושים אחרים יקרים וטובים מאלו לפי ספיריות עולמות עליונים שעתיד להשתעשע בהם כפי מעשיו חוץ מרשעים שמתו אפי' בלא הרהורי תשובה שערומים ישובו שם ר"ל. והמהרהר תשובה מצפצף ועולה פירוש מצפצף כי רצון טוב שהרהר עולה ויורד לפני הקב"ה ושובר כל שערי גיהנם ומגיע למדור הנקרא שאול ששם ירד רשע זה ואז מצפצפת אותה נשמה לעלות משאול ואין שום רצון טוב שמתאבד מלפני הקב"ה ואשרי המהרהר הרהורי מצוה ולבו תאב להביאן לידי גמר כאשר בארנו למעלה ועליהם נאמר מוריד שאול ויעל. פוק חזי דברי החכם אלשיך בפ' בראשית על דרוש אילנות ונטיעות ג"ע כי יערב לך. ואמרו במקום אחר שג"ע תחתון הוא כלול משני דוגמות דוגמת העה"ז ודוגמת עולם של מעלה. ואמרו בויקרא רבה פרשה י"א אור שברא הקב"ה ביום ראשון היכן גנזו בג"ע שנאמר אור זרוע לצדיק וגו' ואם מלאכי השרת אינם ניזונים אלא מזיו השכינה כדאמרו בש"ר פרשה ל"ב כ"ש הצדיקים בג"ע כי יזכו להארת אור עץ החיים כאשר יבא לפנינו אם יגזור ה' כי אפי' בעה"ז הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם כדאי' בבראשית רבה פ' ס"ט. ובזהר פ' וארא דף כ"ג אמר דגופא דאדם הראשון ג"כ אתחבר מתרין עלמין מעלמא דא תתאה ומעלמא דלעילא ולכן הדיוקנאות של בני אדם שוכנים בג"ע תחתון ואמר שם בדף כ"ד ע"ב דכי היכי דמעפר מקדשא לתתא אתחברו ביה תלת סטרין יסודי עלמא דאינון אש רוח מים הכי נמי מעפרא דמקדשא דלעילא אתיהב ביה נשמתא ואתחברו תלת סטרי יסודי עלמא ואשתלים אדם וכבר נודע מה שנמצא כתוב בג"ע תחתון בדברי רבותינו כי רבי יהושע שנכנס חי בג"ע שלח לרב"ג תבנית ומדות הג"ע וחומותיו הפנימיות והחצונות והיכליו ותאיו ואולמיו הכל השכיל אותו בכתב אמת רשום והם ודבריהם אמת ותאלמנה שפתי שקר. ואמרו כי בג"ע אין שם עצבון כי לויתן ראשו בג"ע וכתיב לפניו תדוץ דאבה ואמרו ג"כ כי כשהצדיקים יושבים בבגדיהם ולבושיהם הנאים ובעדונים רבים הרשעים עומדים מבחוץ ורואים ממרחק ויש רשעים גמורים שאינן מניחין אותם לראות אלא ע"י שמועה שמגידים להם ויש להם רשות לפעמים להקיף הצדיקים ולראות דרך חורין וסדקין סביב רשעים יתהלכון. הנה כי בג"ע תחתון בו שעשועים גדולים והוא בהרבה בחינות מעין העה"ז. ועיין מזה בפ' כ"ז וכ"ט מחלק העבודה בעבודת הקדש. ואילנות ג"ע עושים פרי לעד לעולם בארץ לא יזקין שרשם ובעפר לא ימות גזעם ואין צריכים לעובד דזומר כי הם נטיעות ה' דכתיב ויטע ה' אלהים וקיומו לעולם כמ"ש לא יבול עלהו ולא יתום פריו כי מן המקדש יוצאים ואדמת גן עדן היה צריך עבוד ושמור. והדברים שבגן הם יסוד ורוחניות לכל הדברים אשר בארץ כמו שדרשו הביאני המלך חדריו זה חדרי ג"ע וכן אמרו כמעשה הרקיע כן מעשה ג"ע והנהרות נגד ארבע מחנות שכינה שעליהם הכסא נכון ומשם נמשך כח למלאכים והגן מעלה דשאים ממים חיים שהיא שפע בינה היוצאים ממעין הנובע מחכמה עד האין סוף והם מים שאין להם סוף ומג"ע נשפעים ונאצלים כל בעלי חיים וצמחים ויציצו ויפרחו. ובזה לא יהיה נמנע לצדיקים לראות את עולמם בחייהם:
1