מעבר יבק, שפתי צדק י״דMa'avar Yabbok, Siftei Tzedek 14
א׳אחר שבארנו מהו טיול ושעשוע בחצי הלילה לתקופה רביעית לדוד רגל רביעי. נחזור לבאר סדר זמנים ולהורות טעם שליטת החסד בבקר. והוא כי ענפי השעות מאירים במלכות מינה ובה בכ"ד צרופי א"ד מכוונים לכ"ד צרופי הוי"ה בהבחן ב' ההין גדולה וקטנה כל אחד לעצמה ואותיות ההויו"ת מהם זכרים בסוד אור ישר בעלי רחמים כגון אותיות י"ו ומהם נקבות בסוד אור המתהפך שהוא דין וכן בשם אדנ"י יבחנו אל"ף יו"ד מן הזכרים ואילך מן הנקבות וכל אות מן האלפא ביתא מצטרפת עם כל אחד מארבעה אותיות השם הגדול עם ששה נקודות שהם קמץ צירי חולם חירק שורק שבא כי התנועות גדולות שהם רומזים למציאות הספירות במקומן מספיקות לעצמן וגם לקטנות שהם מציאותן המתפשטות במלכות המשמשות תחתיהן אבל שבא הגם שהוא עבד עבדים פעמים עבד משכיל ימשול בבן כגון אם בא בראש תיבה אז לגיון לבדו הוא. וכל אותיות של אלפא ביתא היו כלי אומנתו של שם הגדול במעשה בראשית. ויו"ד קמץ עם אל"ף שש פעמים בשש נקודות וכן כל שאר אותיות השם מספרם כולם יחד תתר"ף שהם חלקי ורגעי השעה ומלבד זה יש תתר"ף באותיות השם לבד בלי סיוע הנקודות. הנה ב' בחינות תתר"ף וי"ב הויו"ת הם י"ב פעמים תתר"ף לי"ב שעות מהיום. ותשים אותיות השם תחילה ואל"ף בסוף וההפך לי"ב שעות והאותיות עם הכפולות הם כ"ז כנגד כ"ז ימים שלמים שהירח סובבת בהם הכיפה והנשאר לה עד סוף החדש צריכים לה לרוץ אורח אחר החמה ואותיות אלפא ביתא כשהם עם השם נחשבות אחד אחד עד שאפי' ת' עם י' שבשם שוין י"א ולא יותר. וזה כי אותיות השם הם נשמה ואותיות התורה הם כלי אומנות וכל כלי אין מונים לו אלא אחד ובדבר הזה אין הבדל בין מחט אחד למסר הגדול. ובזה יובן חזרת הענפים אל מקורן. עוד יש מחלקים שם מ"ב לשבעה חלקים וכל אחד ממנו שש אותיות וצירפו אליהם שם יה"ו אל כל אות יעלו ד' פעמים מ"ב והם קס"ח אותיות. וחלוקם לששה אותיות יעלו כ"ח מחנות הלבנה סימנם כח מעשיו הגיד וכתיב גדול אדונינו ורב כח. ובהם נפעלים כל הגזרות והם המחדשים אור חדש במזלות וכפי התחדשות האור כן יתחדשו תולדות הנפש. וכתב הרמב"ן בפי' משנה ד' מפ"ג של ספר יצירה כי בעלי חיים הנולדים בשנה זו אינם דומים לבעלי חיים של שנה אחרת. ע"כ אמרו אין מעשרין משנה על של חברתה ע"כ. ובודאי שכן יהיה ג"כ בצמחים ובמתכות ובכל הנבראים. וא"צ לומר במין האדם וכבר דברתי מזה בסוף מעירי שחר במספיק. עוד נ"ל שנוכל ליחס ד' שבועי החדש לד' הנהגות אבי"ע וכן ד' תקופות היום. והנהגת העשיה נרמז אחר חצות שעתא דפתחא דנוקבא רבא סתום פן יחריבו הקליפות העולם ח"ו כדאמרי' בזהר תרומה בטעם שרוח דרום שולט בתחלת הלילה. ולפי זה נייחס ג"כ ד' תקופות השנה לד' הנהגות אבי"ע פוק חזי כי יעלו הדברים על נכון אחר ההתבוננות בזה. וכן יוחלקו גם י"ב הוי"ות. והראב"ד בפי' משנה שניה מספר יצירה העמיק לדבר בדרוש זה בדרך אחרת על פי התכונה והקבלה ובסוף כתב וכאשר תסתכל בחשבון שרמזתי לך תוכל להבחין ממנו בכל רגע ובכל שעה ובכל יום שתרצה ההויה המושלת מי"ב הויות או משם של כ"ח הויות. ובזה היו מתגלים לראשונים העתידות על פי סוד ה' בלי שיצטרכו למלאכת החוזים בככבים המכזבים. והנה על פי דרכנו להיות כי רוחניות הי"ב הוי"ות אותם שהם רחמים יותר שולטים בשש שעות ראשונות מהיום ולכן אז ימין ה' רוממה וימין ה' עושה חיל להתאזר ולהתגבר נגד מדת הדין ואז הוא עת לבקש מטו על צד החסד וגם כי יזכיר עונותיו אין מקום למדת הדין לחלוק. ואין לבריא וכ"ש לחולה לשלב האצבעות של ימין בשל שמאל כי הם כחות עליונים ימיניים ושמאליים ואין לערבם. האמנם טוב להסתכל ולכוין בכל שעה באצבעות כי כל אצבע הוא סוד שם אהיה במלוי יודין בגמטריא אצבע. ולהיות דרוש זה מאד מכוון להשלים אדם עצמו ולהשתתף עם בחינת האור המושל מדי עת בעת בתפלותיו ומעשיו ותורתו ויחודיו וראוי לכוין למדה וההויה שהיא שולטת בזמנה לפי חלוף העתים כמו שאמרו בסדר תפלות לשחרית מנחה ערבית ומלבד זה יכוין לספירה השולטת באותו יום בכלל. לכן יצאנו מעט מכונת הספר והנה נתבאר כי טוב לחולה להתודות בשש שעות ראשונות מהיום. ועתה נביא ראיה לזה מספר הזהר מלבד הנדרש:
1