מעבר יבק, שפתי צדק י״חMa'avar Yabbok, Siftei Tzedek 18
א׳אחר שבליל שבת שלשים לאדר שנת שי"ן נאמרלו כי ידבק בה' ותמיד יסדר המשניות ובזה יגדיל השם שבחו בכמות ואיכות כאשר היה באמת נאמר לו ובתר כל דין אזכך לאתוקדא על קדושת שמי שזהו יום מיתתו כנזכר. וכל חובך ועוייתך ישתארון בנורא. ותסתלק מתמן כעמר נקי. ויפקון כל צדיקיא דבגנתא דעדן לקראתך ויקבלון יתך בכמה שיראן וכמה תושבחן וידברוך קדמיהון כחתן דמהלך בראש וכולהון מלוין יתך עד דתמטי לחופה דילך והא. אזדמנו לך שבעה חופות זו לפנים מזו ושבעה חופות אחרנין זו למעלה מזו ובחופה פנימאה ועילאה שבע נהרן דאפרסמונא ותמן מתקנן לך כורסייא דדהבא בשבע דרגין וקביען בה כמא מרגלאן ואבנין דיקר דלית להו טימי ולעילא מן כורסייא תליא כתרא דדהבא וקביעין בה מרגלאן ואבנין דיקר והא כל צדיקייא ילוון יתך וישוררו קמך עד דתמטי לחופה קדמאה ותמן ילבשון יתך לבושי דיקר. וכן בכל חופה וחופה עד שביעאה ובתר יעלון יתך לחופי עילאי וילבשון יתך לבושין דיקר עד דכד תעייל בחופה בתראה ישתכחו עליך י"ד לבושי דיקר ויקומון תרי צדיקים מאינון דמלוין יתך ויקומון חד לימינך וחד לשמאלך כשושבינא לחתן ויסקון יתך לבושא לכורסיא. ובעידן דתשרי למיסק ילבשון לבוש דיקר על י"ד לבושין דעלך בכוונא דישתכחו עלך ט"ו לבושין דיקר ובהא יותיבו יתך בכורסייא. ויסבון כתרא דתליא ויחתון יתה ברישך ותתיב על כורסי מלכותא והני תרין צדיקים דהוו לך שושבינין יתיבון חד מימינך וחד משמאלך וכל אינון צדיקייא יתיבון סחור סחור שקלו וטרו עמך במילי דאורייתא אלין נפקין ושאר כל צדיקייא עאלין ושקלי וטרו עמך במילי דאורייתא וכן עד דישלם מאה ושמנים יומין דוגמא בהראותו את עושר כבוד מלכותו וגו' ובתר כן תעביד לכל צדיקייא דבגנתא דעדי משתייא דאורייתא שבעת יומין דוגמא ובמלאת הימים וגו' שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך דהיינו גנתא דעדן דאיהו דוגמת שושן בחצר גינת ביתן המלך משום דסגיאין אינון אצטריך חצר גינת ביתן המלך וכל תוך שבעה יומין תדרוש אנת בלחודך במלין דאורייתא דאוליפת בהאי עלמא ודאוליפתך בהון ק"פ יומין ובתר כן יקומון כל צדיקיא דבגנתא דעדן וידברון יתך קדמיהון כחתן וכולהון מלוין יתך ומדברין בתרך וקצתהון אדברין קמך ומכרזי קמך ואמרו פנו מקום לברא תמימא קדישא דמלכא עלאה והבו יקר לדיוקנא דמלכא קדישא וכולהו מזמרין ומשבחין עד דמטו עמך לאתר די"ג נהרי אפרסמונא ואת טביל בקדמאה והכי מתעדי מינך חד לבושא מאינון דאת לביש וכן בתנייתא וכן בכולהו עד דכד את טבילה בי"ג הא אעדיאו מינך י"ג לבושין. ובתר כן הא נהר דינור נגיד ונפיק ותטבול ביה ויתעדי מינך לבושא י"ד וכד תסתלק מינך לבושא דא הא מזמנין לבושין דיקר חיוורין ואלבשון יתך והא כהנא רבא זמין לאסקא נשמתך קמי קוב"ה ומכאן ואילך לית רשו לגלאה דעין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. הא רזין אלין שדרני מלכא קדישא וכל מתיבתא דיליה לאודעותך בגין דתחזיק גרמך בהאי דרגא ולא תבא לידי חטא אפי' בהרהור. עוד נאמר לו פעם אחרת דמתיבתא דיליה לקבל מתיבתא עילאה והוסיף להודיעו שכל ישיבה שלומדים למטה יש דוגמתה למעלה בשמים. ובזה נראה ג"כ מבואר בדרושי דר' אילא בזהר שלח. כמה רזין אית לאפקא ממלין אלין בסוד לבושים ראשונים ושניים וחופות הצדיקים ושושבינין דלהון וכתר השמור להם בעולם הנשמות וטבילתם להחזק עוד נשמתם שתהיה להכח וחיל לקבל שכרה השמור לה לפנים מהפרגוד כי רב הוא. עוד מצאתי דרב חסדא כשהלך לבית עולמו אזל רב יוסף בריה ובת תמן על קבריה בליליא. שמע בגו קברא חדוותא רבתא דכתות כתות דמתכנשין ואמרין ניזיל לחדוותא הלולא דאורייתא דרב חסדא ואפי' מלאכי השרת מתכנשי למחדי בהדיה. שמע דהוו אמרין מה לחייא בהדי דילן דלעי באורייתא בההוא עלמא. אמר ליה ברי זיל מהכא וקאים תלמודא דזכאה איהו מאן דאתי ותלמודיה בידיה דהא אפי' מלאכי השרת לא יכלי למקרבא ליה. זיל ואימא ליה לרבי חגי דיגמור תלמודיה דהא ביום פלוני ייתי הכא. אדהכי דהוה משתעי בהדיה סלקוהו לרב חסדא למתיבתא עלאה. קם רב יוסף בריה וחוי לחבריה אמרו ליה אלמלא רב יוסף את ראוי היית לעונש. אמר להו בגין צערא דאבא אזלית תמן ושמעית כל האי. ואם תסתכל בעין השכל בטעם ההקפות שיבאו לפנינו תבין קצת משם עלוי הנשמה ושכרה אחרי שנתקרבה קרבן ע"י מיכאל השר הגדול כי מעצמה מתעלית ואורה יהל כאור השמש בגבורתו עד כי זוכה לשמש ברקיע ערבות העליון ברוך אשר חלק מכבודו ליראיו ואוי ואבוי למאבד עצמו לדעת ומוציא כל ימיו לאסוף הון לאחרים ואולי לנושא אלמנתו. ואמרו בפ' תרומה דף קנ"ו על פתוריהן דצדיקייא שאכילת הנשמות היא דוגמת אכילת מלאכי השרת הנזונים מכח החסד. ולכן ירדו לאכול על שלחן אברהם אבינו ע"ה מרכבה לחסד אל ומעין אותו המזון אכלו ישראל במדבר כדדרשו על פסוק לחם אבירים אכל איש. ושם פירשו מהו המזון הזה. עוד שם דף קס"ו פירש מה הם הי"ש עלמין דכסופא ועשור שלהם הוא שם א"ל כנתבאר בשערי אורה. ושם דף קכ"ז אמר כי ענג נשמתין דלית להו גופא בהאי עלמא הוא מנהרי אפרסמונא דכיא ונשמתין דסלקין ואית להו גופא בהאי עלמא ינקי מנהירו דאפריון שהוא מלכות ואפרסמון בינה והדרוש שם רחב. וכתוב בפ' מקץ שאחר עברת הנשמה בנהר דינור שוב אין לה דין כלל. אשרי עין הזוכה לראות כל אלה:
1