מעבר יבק, שפתי צדק כ״אMa'avar Yabbok, Siftei Tzedek 21
א׳עוד יכוין לתקון עון בטול תורה ועון שיחה בטלה ושבועת שוא ושקר וקללות וחרופים ולשון הרע וכדומה בצער הצמא והחרחור המתהוה לו מכח דין אשא דגרמי. ואש המתגבר בתוכו יכוין כי הוא אש אוכלה אש אשר הקדיח בעונותיו כדברי הנביא על העושים עברות אחר שחשבו לעשותם מוציאים מחשבתם הרעה מן הכח אל הפועל המכריז ואומר תהרו חשש תלדו קש רוחכם שהיא הנשמה אש תאכלכם. ע"ד ותמוגנו ביד עונינו. ואמרו בירושלמי דשבת פרק י"ד והסיר ה' ממך כל חולי זו שריפה ופירשו הקדחת שכל החולאים תלויים בה ופרונקא דמלאכא דמותא היא אשא דגרמי. אם תסמר שערת בשרו וכדומה יכוין למיתוק קרירות הדין עליון שהגליד השפע היורד בעונותיו. ואיתא בפרשת נח דף ס"ח ע"ב כי דיני גיהנם הם אש ומים. ומלחמת ד' יסודותיו זה עם זה יחשב לכפרה על כי לא לחם מלחמת מצוה על אויבי נפשו כי התקוממו עליו להביא אל מסגר נפשו. בפרישתו מן היין יכוין לדחות מעליו כחות הדינים הבאים מכח יין המשכר ומדי שתייתו מים או תרופות לכבות אש הקודח בו יכוין למתק התעוררות הדינין הגוברים מהג' קליפות ומגדילים כח השלשה ראשי משחית. וכששותה מים יכוין לשתות מי החסד וזהו כונת השתיה שנאמרה למהר"רי קארו. ובתרופת המשלשלות יכוין לדחות כח המותרות והסיגים מעליו ומעל נשמתו לדחות אותם לנוקבא דתהומא רבא ובמצולות ים וצא יאמר להם מכאן ולהבא. ולכן אמרו כי מיתתן של צדיקים בחולי מעים מלבד פשוטן של דברים שמתים נקיים כמלאכים ובמיחושים וכאבים כבר אמור שיכוין לתקון עונות המחשבה והרהורים רעים ודעות כוזבות ח"ו. וכן על זה הדרך יחשוב דרכו בכל המאורעות הבאות עליו ויגול על ה' דרכו וה' הוא הטוב בעיניו יעשה. אמרו במדרש רבה פ"ט תרעא דלא פתיח למצותא פתיח לאסיא וכן הכתוב אומר והיה אם שמוע וגו' כל המחלה וגו'. ועל דרך זה ישמע חכם ויוסף לקח מדעתו בהרבה פרטים כפי העת והחולי והמשתרג עליו. ואמרו בזהר שבחוטא אדם באבר מאבריו ישאר אותו אבר טמא. וטוב לא יהיה לרשע באבר ההוא עד יענש בו והביא זה בעל שרש ישי ועד דו פתח ועד דו טרד רחמוהי קריבין: עיין בתקון ס"ט דף קי"ו מוצא הקדחת ומוצא השחפת וסוד הגברת כל אחד מארבע ליחות על האדם: עוד מזה שם בדף ק"פ ע"ב ובתקון כ"א דף נ"ז ע"א אמר כי המתקרבים ביסורין לגבי קב"ה וסבלין כמה מכתשין דדא שזיב להו ממיתה וממלאך המות: ואילין דעובדיהון כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין מיתתהון תהא כבעירן ושחיט להו מלאך המות בסכין פגים. ושאינם נזהרים בשחיטה סכין מלאך המות להם היא אוגרת ומסוכסכת עולה ויורד ויש להם במיתתם שהיה דרסה חלדה הגרמה עקור. והתשובה רטייה לכל נגע ומחלה: ובר"מ פרשת פנחס דף רי"ט אמר למה מהירות הדפק מורה מיתה. ובתקון כ"א דבר שם ג"כ מדפיקת הדפק ואמר שהוא מאזן שמאל של הלב וזהו רוח צפונית שהיה מנשב בכנור של דוד. וכל העורקים וורידי הגוף הדופקים מן הלב הם דופקים וזה סוד אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. וכבד שהוא סמך מם דלית ביה רוחא דקודשא לא דפקין ערקין דיליה. זהו מהתקונים דף ל"ז ול"ח: ובזהר בפרשות הנזכרים ביאר כוונת הקזת דם מזרוע ימין ומזרוע סמאל ומוורידי הראש: עוד שם דף רכ"ז כתוב כי ד' מלאכים קדושים שולטים על ד' יסודות האדם ומרכבה חצונית על ד' מרות לבנה סומקא ירוקה שחורה: עוד מזה בדף רל"ב ע"ב. עוד בתקון י"ח דף ל"ו ע"א אמר כי מן הדפק נפיק רוח סערה דאסעיר גופיה דבר נש והוא מפרק הרים דאינון גרמין דגופא ומשבר סלעים דאינון צלעות דגופא והא דפיקו סליק בגלגלין ונחית בימא דאינון עשר כתרין תתאין ושם פירשו כתרין תתאין דאינון קליפין לעשר ספירות. ועיין פרשת ויחי דף רכ"ז למה הזיעה טובה לחולה כדאמרו רז"ל חמשה דברים יפים לחולה עטוש וזיעה ושינה וחלום וקרי. רבנן דקסראי אמרי אף הילוך מעים כדרך כל הארץ. ויש שתי מיני זיעות אחת טובה ואחת רעה ח"ו. ואמר כי אפי' בכל זמנא דנפיל איניש בבי מרעיה ולא יכיל לצלאה נשמתא אעברת וסלקא מניה עד דדיינין ליה ודוחקא בגופא אשתכח בעת שדנין אותו ונשמתיה אסהידת בכל רעיונין דבר נש דעובדוהי כתיבין בספרא. ופירוש למה הרשעים מתרפאים. והרפואה מזומנת לחולים בבקר היא בפרשת בלק דף רמ"ג. ובפרשת ויחי דף רמ"ה ע"א אמר כי אבריו של אדם מתחזקים בשעת המיתה. ומוצא כל היסורין הם משוקין דסטרא אחרא דתמן אית רצין דנקראים רודפים. ברם צדיקי וחסידי לית להו מרעין מסטרא דא כן כתוב בפ' פקודי דף רמ"ד. והחולה נדון בדייני פתח השני שבהיכל השלישי מהקדושה וכל הגזירות הם בהיכל זה חוץ מבני חיי ומזוני ואור מצד מזרח מהיכל הרביעי ממונה על הרפואה. ואין לחולה לצמצם דמי רפואתו כי אינו מתרפא עד שיוציא כל סך הממון שנגזר עליו אם לא נגזר עליו רק עונש נכסים כך כתוב בסוף פרשת האזינו: ואמרו בתקונים דשבעין עורקין אית בכבדא לקבלא שבעין ממנן. ושבעים תיבות שבמזמור יענך ה' ביום צרה שנוהגים לאומרו בראש תפלת החולים הם כנגדם שהם צירים וחבלים דכח הקדושה: ואמרו בתקון ע' שכל מצוה שורה על כל אבר ויש להם שם ידוע וכל חיילין ומחנות התלויות ממנה כלם מתאספים לאותו אבר ושומרים אותו מכל חולאים רעים: והממליך קדוש ב"ה על כל אבריו כאלו ממליכו בכל העולם שהאדם הוא עולם קטן ושכרו לא נתן רשות ליגלות שלא יעבוד על מנת לקבל פרס: ואמרו בפרשת האזינו דאית חולאים דרפואתן על ידי צלותין ובעותין ומילי דחסידותא ורופא א' היה מרפא יותר בפיו ממה שהיה עושה בידיו: ועל זה סיפר נפלאות משכר רופא כזה: אבל הרופא האמיתי היא השכי"נה שכן היא בגימטריא רופ"א חנ"ם: ועל ידי מרירות היסורין והרשעים שמתמרמרים בתשובה ממתקים שם הגבורה ומיחדים אותה למעלה ולכן הם מהפכים מדת הדין למדת רחמים וממתקים הגבורות ויתרחצו כל אותם המציאיות שנחשכו במימי שלג העליון: ויתלבן השחור ויזדכך ובזה עבירות נעשו כזכיות: ובירושלמי דפאה פ"ק מוכח זה מפסוק מור ואהלות קציעות כל בגדותיך ובגדותיך יהיה מלשון בגידה. חזי במדרש רבה: אחר שהתודה החולה החכם יעשה לו התרת קללות להתיר ולהרחיק ממנו כל קשר בוגדים שנתאחזו בו ובנפשו ע"י איזה סבות כמו קללת עצמו או קללת אחרים שהם המכבידים עליו החולי וזהו ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. כי הם המעכבים ועננים המונעים התפלה ואסותא דרחמי מלמעלה ואז ישוב ה' מחרון אפו כי קשר רשעים ובוגדים אינו מן המנין ובסלוק הקללה ממילא יחולו הברכות על ראשו:
1