מעבר יבק, שפתי צדק כ״בMa'avar Yabbok, Siftei Tzedek 22
א׳יש צדיקים כשנוטים למות נוטלים ידיהם ואמרו במדרש כי בפטירת משה רבינו עליו השלום קדש עצמו כשרפים. ולכל צדיק יוצאים לקראתו שלש כתות של מלאכים אחת נגד נשמה ואומרת יבא שלום. ואחת נגד הרוח. ואחת נגד הנפש. וסדר הפסוק מכוון בזה. וממתינין אותו כנראה באדרת האזינו בפטירת רבי שמעון בן יוחאי יעויין שם באורך. מלבד כמה נשמות צדיקים דקב"ה בעי ביקרהון יותר מברתיכוהי: ובפרשת ויקהל דף ר' ע"ב כי המסדר תקון העליון בתפלה על הסוד שהציע שם הוא כלל גדול ביחוד השבעה היכלות להלביש בהם השכינה בסוד השבע נערות הראויות לתת לה מבית המלך העליון ובקישוט מעשה התחתונים שמתראים ומתהוים בהיכלות לבנת הספיר עצם השמים נגה זכות אהבה ששם סוד החבוקין. ורצון ששם סוד הנשיקין דרחימותא שש היכלות אלו בהם מתלבשת השכינה וכלם יחד מתיחדים זה בזה היינו הרוחניות שבכל אחד מהם מתיחד ונכלל בחברו ובכח יחודם זה עם זה מתעלים להיכל קדש הקדשים ששם נגמר היחוד. והזכר כח המשפיע יורד שם ונגמר הזווג באחדותא וחדוותא בכח רעוא עלאה והם ג' מיני שפע כנדרש בס"פר בשער מהות והנהגה בבאור ספירת הבינה. וסוד עליית היכלות אלו הוא בסוד תפלה המיושב מראש היוצר עד גאל ישראל ובזמן אחדות היכלות אלו זה בזה אין בהם דין והנצוצות נבלעים במקוריהם והם נהנים על רוב שלום ועוברים דרך כסא הכבוד אכתריאל י"ה ה' צבאות כדפירשו בסבא בסוד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכן הספירות למעלה מתעלים זה בזה עד כי מתכנסים למקוריהם אשר בבינה קדש הקדשים. והתפלה מעומד הוא סוד ירידת קדושת ההיכלות מקדש הקדשים לאהבה בברכת אבות וגבורות הוא סוד היכל הזכות גבורה ושם הקדושה מצד שמאל ובקדושת השם שם יורדים הג' היכלות להיכל הרצון וממנו מתפשטים י"ב גבולי אלכסון עם הכולל שהם י"ג ברכות אמצעיות. ובעבודה סוד ירידת ד' היכלות להשפיע ולהתעלם בהיכל נוגה. ובהודאה יורדים מקודשים ומלאים שפע והוד להיכל עצם השמים ושם סוד הכריעה להורידם ולהשפיעם למטה ושם הברכה מצד ימין קודם גמר הזווג בשים שלום שהוא ירידת רוחניות כלם בהיכל לבנת הספיר ושם יחוד ב' שמות הוי"ה ואדנ"ות יסוד עלייתם בכוונת השמות הנזכרים שם וירידתם בסוד שמות התמורה להיות במט"ט ששם סוד התמורה כנודע וכן הספירות מתקדשות ממעלה למטה ממקורותיהם אשר בעמקי הבינה אם האצילות באור א"ס המחיה את כלם. ואחר שהפליג לדבר בשכר המכוין ביחוד הזה בכל יום בתפלתו אמר שבשעת מיתתו שכינה אומרת ינוחו על משכבותם ויתפתחון ליה תריסר טורי דאפרסמונא דכיא ולא יהא מאן דימחי בידיה:
1
ב׳עוד אמרו כי צריך האדם להשתדל בעולם הזה להכין עצמו לקבל אושפיזין קדישין שהם נשמות יתרות היורדים עם השכינה בשבת לדור עם ישראל כנדרש למעלה וזהו לדורותם לדור אתם וצריך שיעשה האדם לשכינה ולאושפיזין אלו דירה נאה בלבו וכלים נאים באברים שלו ואשה נאה שהיא נשמתו השורה שכינה עליה נקראת נשמת כל חי וכתיב כי בו שבת וינפש דשכינה עילאה היא שבת על ישראל ובתתאה וינפש עליהם ונותנת להם נשמות יתרות שהם בתולות אחריה רעותיה וכמה מלאכים ממונים ומשמשים שלהם הבאים עמהם ונשמות אלו נקראים אושפיזין ואותם שהם מצד אימא עילאה נקראים אפרוחים ונפשות שהם מצד התתאה נקראים בצים וזהו הפורס סוכת שלום מאימא עילאה והזוכה מקבל אושפיזין שהם נשמות אלו בפנים מאירים בעונג שבת בעוה"ז כשנשמתו ורוחו ונפשו יוצאים מן גופו מקבלים להם גם כן בעולם הבא בעונג ושמחה רבה וכמו כן המקבל אורחים ברצון שלם שהוא כאלו מקביל פני שכינה כאשר יבא לפנינו כן תתקבל נשמתו והנלוים עמה ביום פטירתו שבמדה שאדם מודד בעולם הזה מודדים לו לעולם הבא. ועל כן מנהג הצדיקים סמוך למיתתם לקדש ידיהם כי בזה מקדשים כל גופם כנודע יסוד נטילת ידים שהאצבעות הם רמז לעשרה שליטים העליונים שהם עשר שמות שאינם נמחקים שבכחם אדם מתחזק בהם בעולם הזה ובעולם הבא ורומזים גם כן לעשר מאמרות כאשר דרש רבי שמעון בן יוחאי בפרשת תרומה דף קנ"ו ע"ב. ואור מאמרות אלו האירו ומאירים לארץ ולדרים. עוד עשר האצבעות הם דוגמא לעשר אותיות מילוי שם הוי"ה באלפין שהוא חיות האצילות והוא בגימטריא אד"ם וכמו שכשנולד האדם רוחצין אותו מסריות אמו כך כשמת. וכל עומת שבא כן ילך: ובעוד האדם בחיים חיותו חייב לנקות גופו כי הוא כדיוקן עליון כדאמרי' חייב אדם לרחוץ פניו בכל יום משום כבוד קונו ואם אינו עושה כן משליט עליו כחות החצונים התחתונים. כדאמרי' ערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא ערבוביתא דגופא מתיא לידי שיחני וכיבי. ערבוביתא דמאני מתיא לידי שעמומיתא. ולדעתי יתהוה לאדם חסרונות אלו מכחות היוצאים מכל אחד מארבע יסודות שבעולם הזה המושפעים מהגלגלים המונעים מכח הקליפות שהם לבר ממדורי העשיה קודם הגלגלים והאדם מחובר מהם ולהיותם מגלגל הירח ולמטה הם מטונפים כדאמרי' על שרא דעניותא דנביל שמיה ונביל קרו ליה ואינו דר אלא במקום הטנופת. ואמרי' בזהר פרשת תצוה דף קמ"ה בדרוש יום הכפורים דכל מה דנחתין דרגין תתאין הכי מסאבו דלהון יתיר:
2