מגיד דבריו ליעקב קל״אMaggid Devarav leYaakov 131
א׳במדרש בשכר שאמר אברהם למלאכים והשענו תחת העץ זכו בניו למצות סוכה. וי"ל ע"פ שנא' ועץ החיים בתוך הגן והנה עץ החיים נק' שם הוי"ה כידוע אומרו בתוך הגן פי' שהוא מתלבש בתוכיות ובפנימית הג"ן פרשיות שבתורה כנזכר בדרושים הקודמים ששם הוי"ה הוא מתפשט ומתלבש בתוך כל הדיבורים ואמירות והנה יש להוי"ה ב"ה כמה וכמה לבושים ומסכים עד אין קץ כי מתחלה הוא מתלבש בה' מוצאות הפה ואח"כ נתהוו ממנו האותיות ואח"כ הצירופים שמהם נעשו התיבות ואח"כ הסיפורים ואמרו בזוהר מאן דאית ליה עיינין ר"ל עיני השכל הוא מסתכל בפנימית הדבר אבל מאן דלית ליה עיינין הוא מסתכל בלבושי מלכא ובסיפורי הגשמיים בפרטן והנה ידוע שאברהם למד דעת לכל באי עולם וא"ל שזה רמז להם כי בדמות אנשים נדמו לו ואמר להם בעשותכם איזה מצוה או איזה דבר שבקדושה יהיה כוונתכם לפנימית הדבר ולא אל דברי פרטן ולבושן ולזה א' והשענו על מה שתחת העץ שהוא החיות וההוי' שמהוה והמחי' לכל ההויות אשר ע"כ נק' עץ החיים כי מלת עץ הוא לשון גוף של האדם כמ"ש לא תשחית את עצה כי האדם עץ השדה וכו' ואדם הוא שם מ"ה ואעפ"כ אינו נק' פנימית ממש כי עיקר פנימיות והחיות הוא שם הוי"ה וזהו מרומז במלת החיים שכתוב אחר תיבת עץ ושניהם יחד נק' עץ החיים ולזה הזהיר והכריז ואמר והשענו תחת העץ כלומר אל תסתכלו בכל הלבושין כ"א על מה שתחת העץ כנ"ל והנה ידוע בעשיות המצות יש בחי' אדם דיבור מעשה כמ"ש בספרים ואפשר שגם לזה רמז להם ואמר להם ממני תראו וכן תעשו כי אברהם בעשותו עמהם גמ"ח קיים כל בחי' המצוה וכוונתו היתה לכל בחי' והנה האדם דיבור מעשה נראה להם לעינים ולא היה צריך להזהירם וכבר ידעת כי המעשה הוא ענף הדיבור והדיבור הוא ענף האדם וגם האדם הוא ענף המחשבה חשב מ"ה והנה המחשבה היה סתומה ואינה נראית להם בחוש והזהיר עליה וא' והשענו תחת העץ ר"ל פנימית העץ כמ"ש כי הדיבור והכוונה הם דמיון גוף ונשמה והנה המחשבה נק' עיונית מפני שהוא פנימית לפני ולפנים והסתכלות העיונית נק' סכי' כמ"ש אבי יסכה שסכתה ברוח הקודש ומה גם שכוונת א"א ע"ה היתה להמשיך במצוה זו בחי' אור המקיפין שהוא לשון והשענו תחת העץ שהוא לשון מקיף וסכך והכל ע"י המחשבה הנק' סכיי':
1
