מגיד דבריו ליעקב ע״אMaggid Devarav leYaakov 71
א׳ואמרתם זבח פסח הוא לה'. דהנה ב' תענוגים יש, א' לנצח אויבים וזהו התענוג מה שהוא מנצח, והב' להציל את בנו מדבר שאינו טוב לו וזה בא מאהבתו את בנו. והנה ביציאת מצרים היו ב' תענוגים כביכול ביחד דהיינו לנגוף את המצרים וגם להציל את ישראל. והנה יש עוד תענוג ג' יותר גבוה מב' הנ"ל, והוא מ"ש ונגוף ה' את מצרים נגוף ורפוא ודרשו רז"ל נגוף למצרים ורפוא לישראל שרפאם מכאב המילה ותענוג הזה בא מרחמנות האב על הבן והתענוג הזה הוא גבוה יותר מב' תענוגים הנ"ל כי הם באתגלייא וזה באתכסייא [ועוד שהוא לרפאות את בנו מן המכות שכואבים לו כבר].
1
ב׳הנה כתיב ויברא את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא וכו', דהיינו שיש צלם א' שהוא למעלה מן הטבע וצלם ב' שהוא בטבע הטבע בגי' אלהים וזהו צלם אלהים שבכתוב והוא בחי' הגוף שתחת הטבע ויקרה מקרה הטבע אבל המחשבה שהיא החיות היא קיימת לעד וע"כ כמה צדיקים שלא שלטה בהם הטבע כגון א"א ע"ה וכיוצא בהם כי היו דבוקים במה שלמעלה מן הטבע ונודע שיציאת מצרים הי' בזכות אברהם דהיינו מחמת אהבה הגם שהיה גבורות במצרים זהו גבורה שבחסד מחמת אהבתו את בניו מכה שונאיו וזהו ועבר ה' לנגוף דהיינו הויה מדת הרחמנות ואהבה העביר על מדתו לנגוף את מצרים והכל מבחי' אהבתו לבניו ונודע שעולם התענוג הוא עלמא דאתכסייא נק' הוא כמ"ש אז תתענג על ה' למעל' מהויה [שהוא ת"ת ז"א] והו מה שכתוב והיה כי וכו' מה העבודה וכו' ואמרתם שבעבודה זו אנו ממשיכין תענוג הנק' הוא להויה והיינו לשון פסח לשון דילוג שמדלג עולם התענוג ובא לשם הויה כמו שהיה בעת יציאת מצרים וזהו מ"ש ופסח ה' על הפתח ופי' בזוהר פתחא דגופא שרפאם מכאב המילה והיינו תענוג שלישי הנ"ל ודו"ק הטיב:
2
