מגיד דבריו ליעקב ע״הMaggid Devarav leYaakov 75
א׳פירוש השמות שניות שכותבין במזוזה, הנה כל דבר צריך להיות בו פנים ואחור שנאמר אחור וקדם צרתני ולכאורה לשון צורה הוא הפנים. באמת דרשו רז"ל ע"ד ד"ו פרצופין נבראו דהיינו שבאחור היה ג"כ צורה והוא הפנים של הנוקב' והנה האדם הוא ריש הנבראים וכמו שבו הוצרך להיות פנים ואחור כן בכל דבר צריך להיות פנים ואחור וכן באותיות צ"ל בחי' פו"א ובאמת יש צרופים שהם בחינת פנים ויש שהם בחי' אחור. והנה בשם הוי"ה ב"ה יש ג"כ פו"א והנה האחור הוא בחי' אחרונה של הפנים והנה בשם הוי"ה ב"ה בחי' אחור שבו הם אותיות של אחריו ונודע שהמדרגה אחרונה של דבר הוא מספרו ע"כ נרמז בשם זה שהוא בחי' אחור מספר של שם הוי"ה ופירש כו זו דהיינו שזו השם הוא מספר של שם הוי"ה שהוא כ"ו גימטריאות פרפאות לחכמה שהוא כמו פרפר קטן ר"ל מדריגה אחרונה וקטנה של שם הוי"ה. והנה האב שיש לו בן קטן ואוהבים זה את זה מאוד אך אהבת הבן אל האב אינה כמו אהבת האב על הבן כי היא אינה אלא מחמת שהוא רגיל עמו ומטיב עמו והנה כשהאב רוצה להשתעשע עם בנו מראה לו פנים ואח"כ מסתיר עצמו ממנו ביד או בדבר אחר ובנו מעביר המכסה ובזה יש תענוג אל האב וניתוסף בו אהבה אל הבן והנה האדם כשהוא רוצה לעבוד ה' ולדבק בו כראוי ואח"כ הולך מחשבתו לדברים אחרים של העוה"ז ובאמת במה שהמחשבה של האדם מחשב שם הוא האדם עצמו ובאמת מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מני' וכ"מ שהוא האדם ימצא שם דביקות הבורא ית' מהמקום אשר הוא שם כי לית אתר פנוי מני' אך הוא שם בהסתר פנים והיא בחי' אחור והיא המדריגה התחתונה ודו"ק בזה כי ידעת כי המחשבה שאינה אל אלהות ע"כ היא אצל דבר גשמי ונודע שהגשם היא תחתון מכל המדריגות אך כיון דלית אתר פנוי מני' ובכ"מ הוא אלהות ואם זה האדם הוא נלבב יכול למצוא בזה המחשבה עצמה אשר הוא בה כעת האלהות אשר בה כנודע במ"א אז הוא נק' בעל תשובה ויש בזה תענוג גדול להשי"ת כ"י כמשל האב הנ"ל והנה אין טעם על קוצו של ק' למעלה שאם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי ונודע שכל מי שמתאוה לדבר הוא בחי' נוק' לאותו דבר והיא בחי' ד' וכאשר נמשך לו הדבר ההוא שהוא חסר ממנו אז נעשה בחי' ה' והנה הנכון שיהא כל האדם בחי' נוק' להשי"ת שיתאוה לדביקות הבורא ית' ואז יהיה בחי' ד' וכשנמשך לו איזהו דביקות אזי הוא בחי' ה' תתאה זהו הנכון שיהא תמיד בחי' זו ואם ח"ו נמשך למחשבות אחרת של גשמיות ונתדבק לשם הרי דביקות ונמשך למטה ונעשה תמונת ק' ודו"ק הטיב ואם חוזר בו כנ"ל קושר לו כתר כי הוא נעשה בעל תשובה כנ"ל [ובא לעלמא דחירותא שמקבל מעלמא דחירות] וע"ז מרמז צירוף הנ"ל. ה-כ' מרמז לכתר הנ"ל וממנו נמשך עד סוף כל המדריגות שהוא ה-ז' כנודע וזהו ה-ו' שהוא המשכה לה-ז' שהיא נוק' והוא הצדיק שמחזיק עצמו למדריגה התחתונה ולפעמים מרמז ה-ו' להמשכה שנודע כי כל המחשבה הוא ע"ש צמצם למשוך בהדרגה והוא רחב למעלה וקצר למטה שיוכלו המקבלים לסבול ויש בה בחי' ימין ושמאל שהוא אהבה והצמצם וההמשכה שהיא הממוצעות וזהו תמונת ה-ו' שבראשה יש בה ימין ושמאל וההמשכה היא באמצע ראשה ודו"ק.
1
ב׳ואיתא כל עולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו וכו' ר"ל שהצדיק מחזיק את עצמו למדריגה תחתונה וע"כ די לו וכו' ובאמת הוא המשפיע ומשביר לכל העולם וע"כ הוא כמו המונח ה-ז' הנ"ל שהוא מאותיות נוקבא ומדריגה השביעית והיא לפעמים מרמזת להמשכה כנ"ל דהיינו שהצדיק הוא ממשיך שפע לכל העולמות וזהו ה-ז' הנ"ל שהוא הצדיק ואח"כ ה-ו' שהיא המשכה שממנה נמשך שפע לכל העולם ודו"ק היטב וע"כ השם הנ"ל הוא מועיל למחשבה זרה:
2
