תשובות מהר"ח אור זרוע ק״אMaharach Or Zarua Responsa 101
א׳על הברכות ששאלת אם אדם השכים קודם עלות השחר וברך כל הברכות הקצרות וחזר וישן עד אור הבקר אם יחזור ויברך בקומו בבקר אי לאו לא שמעתי מזה מרבותי, אמנם מקצת כגון לשכוי בינה ושלא עשאני גוי ועבד ואשה היה נראה שלא היה צריך לחזור ולברך וטעם לא ידעתי למה בכל יום תקנו לברך שלא עשאני עבד וגוי ואשה וכי לא יהא די בברכה אחת כל ימיו אכן ברכות כמו פוקח עורים מלביש ערומים זוקף כפופים מתיר אסורים רוקע הארץ על המים, אשר הכין מצעדי גבר שעשית לי כל צרכי אוזר ישראל בגבורה, עוטר, המעביר שינה מעיני אותם ברכות נראה דנתקנו לברכה ביום כשעברה הלילה דלא איברא אלא לשינתא ואפילו אם אדם נעור בלילה יותר מן הראוי קומתו כפופה ואין ערב עליו כמו ביום וכי אם אדם ישן ביום וכשיקיץ יברך כל אלו הברכות או אם יחלוץ מנעליו כשינעלם יברך שעשית לי כל צרכי. וכבר ראיתי כתוב בשם רבינו שמחה כשהיה ישן ביום היה מברך אלהי נשמה וכן נהגתי עד שאמר לי ר' יעקב ב"ר מאיר אם כן בצאתך מן המרחץ ולובש בגדיך תברך מלביש ערומים, ועל כן אלו הברכות לא נתקנו כי אם בהחליף הזמן דהיינו כשיאיר היום שהוא זמן לכל אלו הענינים אבל אם ישן ביום או בלילה כמה פעמים או מפשיט בגדיו וחוזר ולובשן וכל כיוצא בזה לא תיקנו ברכה על ככה ושמא גם שלא עשאני עבד וגוי ואשה אין לברך כי אם כשיגיע זמן קיום תפילין וציצית ושאר מצות ועל כן נראה שכל אלו הברכות אין לברכם כי אם ביום אכן אם אדם משכים קודם עמוד השחר לצאת לדרך או ללמוד ואין דעתו לחזור ולישן קודם היום שמא באותה שעה יברך, ולבי מגמגם בכך אם נהוג עלמא כשמשכימים לסליחות פעמים כשמסיימים הסליחות קודם שיעלה עמוד השחר מתחילים הקהל לברך אותן ברכות בעוד לילה ועל נטילת ידים שמברכין באותו פעם אחר סיום הסליחות לא הבנתי כל ימי וכי כשהוא משכים לסליחות ונפנה ונוטל או אינו נפנה ונוטל וכי לא יברך על נטילת ידים כשהולך להתפלל סליחות ואם ברך למה יברך שנית וכן אשר יצר וכי אין לו לברך מיד כשנפנה אלא ימתין עד שיסיים הסליחות ויאור היום וכבר שאלתי את מורי רבינו מאיר זצוק"ל עד מתי מברכין על הנקבים דאין זה דומה לברכת המזון שמברך עד שיתעכל המזון שבמעיו דהיינו עד שירעב כי לשם הוא נהנה מן המזון שבמעיו כל זמן שאינו רעב אבל כאן אינו כן ולא שמעתי ממורי הקדוש זמן לזה וכאן אם ימתין לברך אשר יצר עד סיום הסליחות ופעמים שהוא שליש הלילה או יותר על מה יברך ובכל יום פעמים כשאדם עומד בבקר ממיטתו אינו צריך לנקביו ואם צריך לקטנים ולא לגדולים, לרבינו מאיר שכתב בספר המצות משמו שלא היה מברך אשר יצר על הקטנים על מה יברך ואם יברך תחלה אשר יצר כשנפנה ובסיום הסליחות יחזור ויברך על מה יברך וכבר ברך, ומתוך המנהג היה נראה שכך נתקנו לברכם בכל בקר, וטעם לא ידעתי ועל מה שרבינו מאיר היה נוהג שלא לברך אשר יצר על הקטנים אין תימה כל כך כי למה אין מברכין אשר יצר על הרוחות וכיחו וניעו וצואת החוטם ואי אפשר לאדם בלא זה ואם היה כך שנתקנה ברכת אשר יצר בבקר אפילו אם באותה שעה אינו ממשמש בנקביו לא ידעתי אם שייך לומר שנתקנה לפוטרו בכך כל היום וכל הלילה כמו שכתבתי בשאר ברכות לעיל וכמו שכתב מורינו ורבי' פרץ זצוקל"ה בספר המצות קצר בברכת התורה שאנו מברכין בבקר ואנו פטורין בה כל היום וכל הלילה עד יום המחרת והוא תלה הטעם עבור שהיא ברכה מיוחדת לתורה ואיני מבין והלא ברכת תפילין וציצית היא מיוחדת להם וצריך לברך בכל פעם ופעם, ובסידור רבינו שלמה ראיתי שכתב וזה לשונו אבל אברכת נקבים לאחר שיברך שחרית אינו צריך לברך כל היום כולו כל שעה שאדם נפנה צריך לברך אשר יצר את האדם אפילו לקטנים עכ"ל ולא הבנתי דקשיא רישא לסיפא אם לא שסיפא מיירי אם לא ברך שחרית או בא להשמיענו אפילו לקטנים, ושמא רוצה לומר שאין לברך שחרית אלא אם שימש נקביו ואז שוב יפטר בזה כל היום אבל אם לא שימש נקביו לא יברך ואז צריך לברך בכל פעם וצריך ליתן טעם מאי שנא, ומיד אחר זה כתב שרבינו יעקב בר' יקר אמר לו אם אני עומד לעסוק בתורה לאלתר או לילך לבית הכנסת או להוציא בפיו שום דבר שבקדושה אז אני מברך על נטילת ידים ואשר יצר, אבל בשעה שאני יושב ובטל איני חושש לברך על נטילת ידים אלא אשר יצר לחודיה לפי שצורך הנקבים עכ"ל ואני מגמגם ליישבה אם לא כאשר כתבתי וחמותי ז"ל הגידה לי שרבינו אבא מרי זצ"ל היה רגיל כשהיה עומד בלילה לנקביו בכל פעם היה נוטל ומברך, ומורי רביני מאיר זצוקלה"ה היה נוהג כמו שכתב רבינו שלמה שהיה נוהג רבינו יעקב ב"ר יקר ותמהתי אפילו כשלא היה דעתו ללמוד או להתפלל למה לא ברך על נטילת ידים והלא צריך לברך אשר יצר והוא דבר שבקדושה ושוב ראיתי שהקשה כן מורי רבינו פרץ זצוקלה"ה.
1