תשובות מהר"ח אור זרוע קנ״בMaharach Or Zarua Responsa 152
א׳על הקנסות של שידוכין קשה בעיני לדין דהא על הבושת אין דנין בבבל דלא שכיחא ולית בה חסרון כיס. והשיב מורי נכדי, מאי דכתב מר על הקנסות של שידוכין נראה מכולן דלא הוי אסמכתא והוו כשאר תנאים שנעשו בקנין שדנין אותן בבבל ולא דמי לבושת דממונא ואעפ"כ אין דנין בבבל משום דלית בה חסרון כיס דהתם לא שעבד עצמו מתחלה להתחייב אבל הכא הוי מרצונו ששעבד עצמו מתחלה להתחייב אם יחזור בו ודמי להודאות והלוואות דעבדינן שליחותייהו וצריך לדקדק אם הקנס של האב או של הבן דתרווייהו מתביישים והבן סמוך על שולחן האב. ומורי נכדי כ' לי נראה דהוא של הבן דהא אית לי צערא ובושת לבן שחזר בו חמיו ובמידי דאית ליה צערא לא קפיד האב כדמסיק פ' החובל (פ"ז ב') וכי קאמר תלמודא החובל בבניו ובבנותיו של אחרים קטנים יעשה להם סגולה, משמע הכל אפילו בושת מכיון שלא פירש הספר כמו שפירש בהחובל בבתו דאייר' בשבת ועוד נ"ל דלא קרא זה כלל רווחא דאתי מעלמא כמו מציאה או כמו אחרים שחבלו בו דהכא על ידי ששעבד עצמו לישא בתו ולהתחייב בשאר כסות ועונה בא לו, ולא דמי למציאה אלא לחבלה דלא באו על ידי משא ומתן שלו אבל כאן על ידי ששעבד עצמו להתחייב הקנס אם יחזור בו נתחייב שכנגדו כשחזר בו, ולא הוו רווחא דאתי מעלמא אלא בעושה סחורה ומרויח בה. ושלום למורי כחשק עבדו שלום ב"ר ברוך זלה"ה. ולי נראה שצריך עיון ולא עמדתי עדיין על סוף דעתו.
1