תשובות מהר"ח אור זרוע קנ״וMaharach Or Zarua Responsa 156
א׳משכון שמסר הלוה ביד נאמן שבחר המלוה ועל פי המלוה ולא רצה המלוה להלות פרוטה אחת עד שהודיעו הנאמן שהמשכון בידו, ועתה נאבד המשכון בדליקה נראה אם הדבר ידוע שנאבד באונס שלא הפסיד הלוה כלום ואפילו אם היה בידו דמדרבי יצחק לא קני ליה אלא להיות עליו ש"ש ושלא בשעת הלוואה ולא להתחייב באונסים כפי' הקונטריס וכדפ"י התוס' שם פ' האומנין (פ"ב א') וגם מדשמואל (שבועות מ"ג ב') דאמר אבד קתא דמגלא וכו' ופסק ר"י כוותיה ואפילו בדלא פי' מפסיד שוה המשכון הא נמי לא הוי אלא אם נאבד בגניבה ואבידה ולא באונס כדפירש התוס' התם, וכאן שהמשכון היה ביד השליש נראה אפילו אם פשע בו השליש שאין המלוה מפסיד בכך כלום מידי דהוי אמסר רועה לברזיליה דפרק הכונס (נ"ו ב) שפירש רבינו אבא מרי זצ"ל דאפילו לדברי ר"ת שפירש הא דאמר (ב"מ ל"ו א') כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד, דווקא לענין דלא מצי למימר את מהימנת לי בשבועה ולא הם אלא אם פשעו ואין להם מה לשלם בעל הבית חייב לשלם ה"מ התם דרוב פעמים אינו מוסר לאשתו ובניו אלא שומר בעצמו אבל הכא רועה ודאי מסר לכתחלה לברזיליה אין להקפיד על הרועה כלום כ"ש כאן כיון שהלוה עצמו מסרו לשליש שאין לו כלום על המלוה וגם כיון דשמואל לא איירי אלא כדפי' כמו שאמרו התוס' ונראה להם שכנגד שוה המשכון אפילו לא פירש חשיב כפירש ה"מ כשהמשכון ביד המלוה אבל ביד השליח אדרבה חשיב בלא פירש כך נראה לי.
1