תשובות מהר"ח אור זרוע קנ״זMaharach Or Zarua Responsa 157
א׳מה אומר אחרי שבעוונותינו רבו המחלוקות בישראל בכל המקומות ואין איש שם על לב שכתבתם רבותי מה"ר מנוח וה"ר יצחק מעשה אחד על הגט ועל אחד כתב סיגנון אחד ואיך נעמוד מעתה על האמת להתיר או לאסור זאת האשה, ועל כל זאת אציע לפניכם דברי לפי דברי שניכם ומחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, מה שכתוב בכתב ה"ר יצחק שהבחור נתחרט על שאמר לגרש אלא שעמדו עליו קרוביו ודחקוהו וגם מה"ר מנוח דחק אותו לגרש אם אין האשה חפצה בו לא נפסל הגט בכך כמו שכתב רבינו ישעיה מטראני לרבינו אבא מארי זצ"ל המורדת על בעלה ואינה חפצה בו אע"פ שאינו דין מכח הלכה לכוף את בעלה ליתן לה גט מ"מ גאוני הישיבות של בבל מזמן רבינו סבוראי שהיו אחר הוראה, תקנו שיכופו את הבעל ליתן גט למורדת מיד וכן כתב בה"ג וכן כתבו גם רב האי ורב שרירא וכל הגאונים שיותר משלש מאות שנה היה בימיהם שנתקנה זאת התקנה ואין לזוז הימנה וכן כתב גם רב אלפס ואין מי יוכל לעקור תקנת ב"ד הגדול שבבבל עכ"ל. אבל אם היא היתה חפצה בו אז וודאי שלא כדין עשו אותו אך שאינו מרגיש מתוך דבריך שלא עשו לו שום דוחק אלא דברים אמרו לו לגרש ובנחיצה ואין זה עישוי וכן כתב רבינו אבא מארי זצ"ל כיון שאם היה רוצה לסרב על דבריהם אם היה רוצה ולא אבה שאין זה עישוי ודבר פשוט הוא היכא דליכא אונס צער הגוף ולא אונם ממון אלא שמדברים לו ויכול לשמוט אין זה אונס, ועוד כתב בכתבך שאחר שניתן הגט ליד שליח להולכה אמר הבחור בפני ה"ר יצחק כשעושין לו אונס ואמר אינו מגרש איני מבטל גט זה בטל עכ"ל הכתב, ונ"ל כיון דלא ביטל אלא בפני ה"ר יצחק לבדו ולא בפני שנים איני מבטל כדפר"י פ' השולח (ל"ב ב') דאפילו רבי מודה דבפני אחד אינו מבוטל וגם הלשון שכתבת איני מגרש זה אינו כלום כמו פסול הוא אינו גט שלא אמר כלום כדאיתא פ' השולח (ל"ב א') ומה שאמר איני מבטל גט זה בטל איני יודע פירוש זה הדבר אם גט זה קאי אדלעיל על איני מבטל א"כ מה שסיים בטל ושמא קאי אלמטה גט זה בטל וזה לא אפשיט ואם היה אומר זה בפני שנים לא הייתי פוסל את הגט ולא מכשירו לינשא בו עד שיתן גט אחר אבל עתה שלא אמר דבר זה אלא בפני ר' יצחק לבדו אין זה כלום, וגם מה שכתבת שמה"ר מנוח לקח גט מיד הבעל ונתנו ליד השליח נראה כיון שעשאו הבעל שליח להולכה אין צריך שיקבל הגט מידו כדתנן בפ"ק דגיטין (י"ג א') תנו גט זה לאשתי ואמר התוס' אי גר' תן גט זה אתיא כר' מאיר או אפילו כרבנן וכגון שאינו מוסרו בידו וכן השיב רש"י האשה שמנתה שליח במקום אחד בפני עדים ואמרה בפניהם הריני ממנה את פלוני שבמקום פלוני שליח לקבל גטי והודיעו את השליח ונתרצה ששליחותו הוגנת ונעשה שליח עכ"ל, אלמא רק שנדע שברצונו עשה שליחותו נעשה שליח וכן כת' רבינו אבא מארי זצ"ל כיון שראובן גילה בדעתו שחפץ לקדש את אשה אחת והלך שמעון וקדשה לראובן בלי ידיעתו בממון ראובן או בממון שמעון שזיכה לו מקודשת, והודה לו רבינו שמחה מכל אלה שמעינן רק שאמר לו הולך גט זה לאשתי אינו צריך שיקבלנו מידו אך מה שכתבת לאחר מיכן שאחר שבאו השליח והבעל למקום האשה גם שם הי' מבטל לא פירשת באיזה לשון בטלו, או בפני כמה בטלו או אם בפני השליח עצמו בטלו, וגם כתבת לא נתן השליח הגט לאשה המתגרשת כי מה"ר מנוח צוה עליו שימסור הגט ליד הבעל שימסור לה הבעל בעצמו ולא רצה הבעל כלל וצוה לנדותו באותה העיר כמו כן כל זה לא תועיל אלא היה מוסיף לצעוק ולבטל והיה קובל לבני אדם שאשתו שולחת אליו שהיא חפצה בו ואינה חפיצה כלל להתגרש וגם אני חפץ בה אם יש לי להפסיד כל הממון איני רוצה לגרש, לאחר שבועיים שלח מה"ר מנוח נדוי על השליח שיחזור למקומו עם הגט וגם את האשה הוליך אביה לשם והבעל כמו כן הלך לשם והיה מבטל בכל לשונות שמתבטל השליחות על כל זאת צוה מה"ר מנוח לשליח ליתן הגט לאשה אע"פ שהשליח כמו כן היה לשם וגם שהיה מבטל ע"כ לשונך בפי אלו הדברים מה יש לנו עוד צדקה לצעוק וא"כ הוא שבטלו בפני השליח או בפני שנים שלא בפני השליח פשיטא שלא תנשא, והיא אשת איש גמורה ובניה שתלד אם תנשא על פי גט זה הם ממזרים אם היה כך כמו שכתב ר' יצחק אבל מה"ר מנוח לא כתב המעשה כך, אמנם על פי דבריו שהוא כתב אחר שנכתב הגט הלך ר' יצחק אצלו ואמר לו נלך אצל הבעל שיעשה שליח להולכה והלכו ועשה שליח להולכה את שמואל ב"ר יעקב הכהן ובטל כל מודעות ואמר שמרצון נפשו צוה לכתוב הגט בלא שום אונס ואמר כך בפני שניהם ובפני הקהל שהיו שני מנינים ועוד, ומסר הבעל הגט מידו ליד שמואל הכהן ואמר אני עושה אותך שליח להוליך גט לאשתי במקום שהיא תהיה עד שתקבל הגט מידך ולבסוף שלחנו אחר האשה והשליח שתתגרש כאן לוולדמיר וגזרנו עליו שיהא מגרש בעצמו ולא רצה וגם בעיר חולם גזרנו לשגר אחריו שיהא בעצמו מגרש ולא רצה וכשמרד על דברינו אמרנו לשליח תעשה שליחות הבעל כאשר צוה אותך ומסר לה הגט ואמר בפני נכתב ובפני נחתם וקבלתו בפנינו במעמד ראש הקהל החשובים והמבינים, ואיני יודע למה לא רצה הבעל בעצמו לגרש מ"מ אם לא בטלו בפירוש קיימא לן דגילוי דעתא בגיטא לאו מילתא היא כאביי מ"מ דעתי שגם לפי דבריו צריך לדקדק ע"כ נראה לי שזו האשה לא תנשא עד שתעמדו על ברור הדבר איך היה המעשה ותכתבו לרבותינו.
1