תשובות מהר"ח אור זרוע ר״הMaharach Or Zarua Responsa 205
א׳בשמעתתא דשלשה על שלשה (שבת כ"ו ג')
1
ב׳אמר לפני רבינו שמשון שפי' בשתי וערב אין סברא לחלק בין הראוי לארוג ממנו בגד גדול לאינו ראוי אלא לשלשה על שלשה דחזי לעניים ולעשירים וראוי להצטרף לבגד גדול ומשום ו' יליף שפיר ק"ו, א"כ היכא בעי למילף שלש על שלש שאין שתי וערב שלו טמא וסברת ר"י אין לו וכן לפי' ה"ר פורת, וגם הלשון אי הכי מיושב לגמרי וגם אלא כתוב בספרים אלא שלשה על שלשה דחזיין בין לעניים בין לעשירים וכו' איני יודע מאי אלא וממאי הדר ביה וגם איני יודע מאי פריך ואימא לרבות שלש על שלש בשאר בגדים למה לא נאמר מאי צמר מין בהמה דקה ונאכל ומטעם זה אין לרבות שאר בגדים כמו צמר גמלים ויש להעמיד הרבוי בצמר לשלש על שלש, ועוד איני מבין מה שאומר רבינו שמשון שאין לחלק בשתי וערב בין הראוי לבגד גדול לשלשה על שלשה והא תניא בת"כ והוא הביאה פ' י"א בנגעים יכול יהו מטמאין בכל שהוא פי' שתי וערב ת"ל בגד מה בגד מיוחד שיש בו שלש על שלש אף כל כדי לארוג מהם שלש על שלש בשתי וערב ואפילו כולו של שתי ואפילו כולו של ערב ע"כ הברייתא. ומעתה כל כמה דלא רבי שלשה על שלשה דמטמא בנגעים ואין מטמא אלא בגד שלש גם שתי וערב לא יטמא אלא הראוי לבגד שלם מהיקשא דברייתא. ושמא יש לפרש שהיקשא ואימא לרבות שלשה על שלשה כך היה דעתו שמהיקשא דת"כ אין שתי וערב טמא אלא הראוי לבגד גדול אי לאו דרבוי' והבגד ולהכי אצטריך והבגד לרבות שלשה על שלשה ומשני ולאו ק"ו הוא וכו', פירוש דאי לא היה כתוב אלא בגד היה בגד שלם ומאי בגד שלם כלומר שאין דעתו לארוג יותר כי אם לעשותו כך ובלבד שיהא בגד דהיינו שלש על שלש דחזי לעניים דבקרא לאו עשירים כתיבי אלא בגד סתם ולא ארוג כל שהוא דלא איקרי בגד ומעתה כל שתי וערב הראוי לארוג שלש על שלש טמא מהיקישא דת"כ ומעתה נימא ק"ו השתא שתי וערב הראוי לשלשה על שלשה טמא לפי שיכול לארוג הימנו בגד שלם של שלשה על שלשה אעפ"י שאינו בגד שלם מיבעיא ופריך אי הכי פי' אם אתה מחשיב זה ק"ו אעפ"י שלפי הסברא בעודו שתי וערב היה חשוב יותר שראוי למי שצריך בגד של שלשה על שלשה אי הכי שלש על שלש נמי בק"ו אלא לא תימא ששתי וערב הראוי לבגד גדול חשוב יותר משלשה על שלשה ואין ללמוד ק"ו אלא משתי וערב הראוי לשלשה על שלשה שגם הוא חשוב יותר מתוך הסברא כאשר אמרת אלא שלשה על שלשה חשוב יותר מכל שתי וערב אפילו הראוי לבגד גדול כסברת ר"י ודוקא שלשה על שלשה דחזיין בין לעניים בין לעשירים ולא שלש על שלש ופר"י מי דחקך לומר סברא זו שהיא תמוה ששלשה על שלשה חשוב יותר משתי וערב הראוי לבגד אין זה אלא שאינך יכול ליישב רבויא דוהבגד בענין אחר, שאם אין אתה לומד שלשה על שלשה אלא מק"ו דשתי וערב הראוי לשלשה על שלשה א"כ גם שלש על שלש תלמוד כן ורבויא דוהבגד למה לי אימר לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים ושלש על שלשה ליתיה בק"ו משתי וערב הראוי לו כמו שלשה על שלשה שיותר סברא לומר ששלשה על שלשה חשוב יותר משתי וערב הראוי לבגד גדול כיון שעל כרחין אנו צריכין לומר אחת מן הסברות כדי ליישב רבויא דוהבגד וידע בטוב שכתב בצמר ופשתים ולא רצה לרבות אלא נוצה של עזים שהוא מן בהמה דקה ונאכל ומשני הא כתיב צמר ופשתים למעוטי גם נוצה של עזים ע"כ דאי כדקאמרת ליכתוב והבגד צמר ופשתים וגו' למה לי דכתב והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים כל הני בגד למה לי וע"כ צריך לפרש כן דעיקר המיעוט מבגד יתירי דאי לאו הכי האיך נפרש תרי מיעוטי והא לא כתיב צמר או פשתים אלא חד זימנא. ולרבא דאמר שלשה על שלשה לר' שמעון בן אלעזר בשאר בגדים אית ליה נפקא ליה מבגד דאי לבגד שלם אם כן לכתוב רחמנא בנגעים ותיתי שרצים מינייהו ולא נאמר סברת ר"י שהייתי אומר לעולם לא יארע נגע בבגד אלא וודאי מקל וחומר אתי ואי לא היה כתוב בשרצים אלא בגד וגם בנגעים לא הוי כתיב אלא בגד ולא והבגד אז הייתי אומר ע"כ דבגד דנגעים לשלש על שלש דבגד שלם ושלשה על שלשה אתי' בק"ו ואז הייתי מפרש בגד דשרצים בגד שלם וא"כ למה כתיב והבגד אלא לגלות כל היכא דכתיב בגד שלש על שלש בכלל ומעתה מבגד דשרצים אפילו אי לא כתיב אז הייתי יודע ששלש על שלש בצמר ופשתים מטמא ומעתה בשרצים או למה לי ע"כ לשאר בגדים ואביי לית ליה זו הסברא דגלי בנגעים וה"ה לשרצים. ואי לא כתיב שום מיעוט הייתי מעמיד רבוי דוהבגד לשלשה על שלשה בצמר ופשתים ולא בשאר בגדים דקאי בצמר ופשתים וירבה צמר ופשתים ומדכתיב מעוט ש"מ ששלשה על שלשה יש לרבות בק"ו משתי וערב, ומעתה שיש לדרוש ק"ו זה והוי שלשה על שלשה בכלל בגד ומעתה בכל מקום הוו בכלל בגד, וע"כ והבגד אתא לרבויי שלש על שלש בצמר ופשתים ונמעט בשאר בגדים שלשה על שלשה ובגד שלם ואי לא כתב אלא חד מיעוטא וידענו שיש לדרוש ק"ו זה הייתי דורשו גם לשלש על שלש ורבויא דוהבגד הייתי מעמיד לשלשה על שלשה בשאר בגדים כפי הסברא כתב מיעוט שני למעוטי גם משלש על שלש, וידענו מעתה שאין לעשות ק"ו משתי וערב הראוי לשלש על שלש ששלש על שלש אינו חשוב כשתי וערב הראוי לו ויש לעשות ק"ו משתי וערב הראוי לבגד גדול. לא הייתי כהלכה כשכתבתי זה אלא העתקתיו מדף שכתבתי עליו לפני כמה שנים ושם נכתב בבלבול ולכך צריך עיון.
2