תשובות מהר"ח אור זרוע רי״בMaharach Or Zarua Responsa 212
א׳לכאורה הא דתני פ' האשה שלום (קי"ח ב') אין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותי שאכנס לביתה ואין האיש נאמן לומר מת. אחי שאייבם את אשתו אין נראה הפירוש שאומר כן להדיא שאייבם את אשתו שאילו אמר כן להדי' אפילו כל אדם שהיה מעיד בלשון הזה אני מעיד שפלוני מת והתירו לי את אשתו פשיטא שלא היה נאמן, ועדיף מתנו לי כתובתי והתירוני להנשא ובמת אמרינן לא ישא את אשתו וכ"ש מת אחי דלא ייבם את אשתו דזימנן דרחמא ליה וכן הוא לה או לכל הפחות שווים וקצת תימה מה הוצרך לומר שאייבם את אשתו. ושמא משום דיכול לייבמה על כרחה אינו נאמן כלל ולא דמי למת דאינו יכול לשאנה אלא מדעתה ולהכי נקט שאייבם את אשתו כלומר והוא אינו מעיד בב"ד אלא אחי מת ואינו מסיים שאייבם אלא התנא שנה כן, שלא היה יכול לשנות מת אחי סתם דאם יש לאחין בנים נאמן ועל כן דאפילו אם אמר מת אחי ואינו רוצה לחלוץ דאינו נאמן דיש לחוש שאין פיו ולבו שוין ויבם אותה על כרחה ואפילו אם יש אח גדול הימנו שמא יש לחוש לכך ולא מסתבר לומר שאם יש אח גדול הימנו נאמן ולהכי נקט שאייבם את אשתו, או שמא להכי נקט שאייבם דאם היו לו אחין אפילו קטנים הימנו היינו מתירים אותה להם ולא לו כמו מת דהוא ניהו לא ישא וא"כ גם האומר מת אחי תותר בחליצה לאחרים ותאסר לו ליבמה. אבל תימא איך תותר בחליצתו אם אינו נאמן לייבמה שאין אנו מאמינים לו שמת ואינה עולה לייבום. מיהו צ"ע במת לא ישא את אשתו אמאי לא סמכינן אדייקא לדידיה כמו לאחריני. ושמא כיון שהנושאה מעיד לא דייקא, וכן מה שכתב רבינו שמחה דאינו נאמן אפילו לחלוץ ביש לו אשה כל מה שדקדק הגאון כך הוא, כי כיון דלייבם לא יוכל דלא דייקא גם בחליצתו לא תותר, אכן עתה שגזר הגאון שלא לישא ב' נשים ופשטה גזרתו בכל ישראל נראה שנאמן לומר מת אחי שאחלוץ, כי כיון שיודעת שכלל לא יוכל לייבם דייקא, ואם תמות אשתו אחר עדותו נראה להתיר לו יבמתו דבשעת העדות דייקא והותרה וא"כ מדאורייתא עולה לייבום וכן לחליצתו מה שאין קודם גזירת הגאון שאעפ"י שהיה לו אשה היה יכול לייבם, וכן היו רגילים מעשה באחד שייבם י"ב יבמות וטובא כי האי גוונא ומתוך כך לא דייקא כדפירשתי אם מרגשת שרוצה לייבמה שאינה עולה לייבום לא תותר בחליצתו ומ"מ על גוף העדות שאינו מעיד כי אם שראה על המצבה פלוני מת לא ידעתי אם זה עדיף משטר.
1