תשובות מהר"ח אור זרוע רכ״חMaharach Or Zarua Responsa 228
א׳אשר שאלת על לוי שנשא אשה וסמוך לאחר נישואין צעקה ביללה ואחזוה חבלי יולדה והיה לוי מחזיר אחר רפואה כי אמר שמא כישוף הוא ואחר נח' מזעקת' שבועיים לאחר מכאן ליל חמישי בשבת התחילה אשת לוי לזעוק ולייל כבתחלה, ובשחר עבר לוי הרינוס והביא עמו אשת דוד ועלו שניהם לעליה וזועקת כבתחלה לסוף ירד לוי והרים קולו לשמים ולבריות אני קובל שזוגתי כורעת לילד והלך למגנצא להגיד לקרוביה ולאביה ולאמה על פי אשת דודה שאמרה לו לילך ואשת דודה אמרה עבור שפרסם הדבר לכל קרוביו אמרה לו לילך שטוב הוא שידעו אביה ואמה וקרוביה וגם אשת אחיה שבקיאי' למשמש בבטן אשה לידע אם מעוברת ומשמשה בבטנה ואמרה ללוי אל תלך במגנצא בברור אין לה וולד בבטנה, ועוד בא עדות שזוגתו של לוי ישבה אצל גויה אחת שאלה לה הגויה למה הלכת לטבילה ואמרה לה לנתקים שבבשרי אמרו לי לטבול ועוד שהבחורים דחפוה עד שפרסה נידה, והנה לוי הוציא שם רע על אשתו שהרה לזנונים טרם נשאת ועד אחר שדוד הבחור אמר לו אין הפשיעה לגמרי של לוי כי גם זוגתו היתה סבורה שהית' מעוברת והנה נידו את לוי בשתי קהילות על ככה ועתה היא תובעת שיכפוהו בשוטי לגרשה וליתן כתובתה ומביא ראיה מפרק המדיר (ע"ב א'), המדיר את אשתו שלא תשאיל נפה וכברה כו' יוציא ויתן כתובה מפני שמוציא שם רע בשכנותיה כ"ש הכא שהוציא שם רע עליה של זנות ולי נראה דאין בדבריה ממש דכל היכא דתני יוציא אין אנו מוציאין בשוטי ולא בנידוי אלא בדברים בעלמא כדברי ר"ח זצ"ל בתחלת המדיר ועוד אפילו אם היה יוצא פירוש כופין כמו שר"י זצ"ל רוצה לומר, ה"מ בעומד במרדו או שהדירה כמו דליתנהו בתשמיש המטה כמו שפירשו התוס' ואי איכא למצוא לו פתח לנדרו למ"ד אין פותחין בחרטה או אפילו למ"ד פותחין בחרטה כגון שאינו מתחרט אבל אם היה מתחרט וקבל עליו שלא לעשות עוד פשיטא שלא נכוף אותו כדמשמע לישנא מפני שמשיאה שם רע בשכנותיה ולא קא תני שהוציא, וגם קתני אם היה טוען משום דבר אחר רשאי משמע שעדיין מדירה ואינו רוצה לחזור בו, ובלא ראיה צ"ל סברא פשוטה וגם כאן כשיחזירה מבטל לקלא דאמרי אינשי קים ליה בקלא דליתיה כי ההיא דסוף כיצד (כ"ה א') דמטעם זה אמר גבי מוציא שם רע על אשתו דלא יחזיר אם כנס לא יוציא, ואין נראה לדחות שלשם איירי שיצא עליה שם רע שזינתה לאחר שנשאת לו ולכך אמרי אינשי כשיחזיר קים ליה בקלא דליתא, דאי לאו הכי האיך היה מחזירה באיסור, אבל כאן שיצא עליה שם רע שזינתה קודם שנשאת ואומר שלא שהתה באירוסין משעה שקידשה עד שאחזוה ציריה וחבלי לידה אף על פי שעדיין יש להסתפק שמא משעה שנתקדשה זינתה וילדה לז' הוה ליה ספק ספיקא, ואת"ל שמא באונס ומותרת מספק ספיקא כדאמר ריש כתובות (ט' א'), על כן אפילו אי לא קים ליה בקלא דליתא מחזיר ובזה לא מבטל לקלא הא ליתא דהא גם לשם היא מותרת לו משמע קלא דבתר נישואין לא מפקינן משום הכי מתרצא ביה דלא יחזיר שלא ימהר לגרש אפילו הכי כשמחזיר' מבטל לקלא ואיהו אם היה כל כך סמוך לנישואיה שאחזום ציריה שבוודאי אם היתה מעוברת קודם הנישואין נתעברה ולא קדשה כי אם בשעת נישואין ואפילו היא זינתה קודם נישואין מותר לו אז ודאי לא היה ראיה משם אם לא ששלח סבלונות ולפירוש ר"ח חיישינן למיעוטא כ"ש באתרייהו רובא מקדשים והדר מסבלי אז אם זינתה לאחר סבלונות היתה אסורה לו ואפילו אם הוא אומר ברי לי שלא קדשתי שמא לא היינו סומכים על דבריו להתירה אפילו לעצמו. דאם אין לו מגו כמו שיש עדים ששלח אפילו אם לא שלח סבלונות נראה לומר לא מסקי אינשי אדעתייהו אלא לעולם כשמחזירה מבטל לקלא ומשום הכי לא נפקי' ליה שאם לא כן כל אחד שמחרף את אשתו מעין זנות מיד נכפנו להוציא וליתן כתובתה ואפילו אם היה כך הדין שכל המוציא שם רע על אשתו יוציא ויתן כתובה היה נ"ל כאן לפטרו אעפ"י שאדם מועד לעולם ה"מ כשהניזק לא גרם למזיק היזקו אבל היכא שניזק גרם למזיק שהזיקו פטור כמו שהוכיחו התוס' פ' כיצד הרגל מירושלמי (הובא בנמ"י ב"ק כ"ו א') וגם מהלכה דקדרי' וכאן גרמה שהוציא עליה שם רע שאמרה לגויה שלא טבלה כי אם לנתקים ולדחיפות ולמה לא אמרה שטבלה מדם בתולים, ועוד אם כה"ג היינו כופין א"כ כל אחד תגרום לבעלה כה"ג שסמוך לחופתה או לביאת בעלה מארץ מרחק תצעוק כאלו כורעת לילד עד שבעלה יאמר שזינתה כדי שתצא ותטול כתובת' ומצינו בהנהו עובדא שבסוף נדרים שאמר להדיא שנבעלה להנהו אהוליי ושריא רב נחמן משום דנתנה עיניה באחר ומה תועיל, וגם גט המעושה אפילו בדין גוים פסול כדי שלא תהא כל אחת תולה עצמה ביד גוים ומפקעת עצמה מבעלה ומה הועילו עדיין תפקיע עצמה כה"ג לכן נראה לי שכלל וכלל אין כופין להוציא. ושלום למורי ולתורתו ולישיבתו כחשק חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
1