תשובות מהר"ח אור זרוע רכ״זMaharach Or Zarua Responsa 227
א׳ששאלת על אודות שנתפסו ביחד וברחת ממנו וגרמת במעשה שיש בו ממש שכעס עלינו השר ולקח ממנו מס גדול מה שלא היה עושה אם היו מתפשרים ואני תובע ממך כל מה שהפסדת לי ולכל הפחות חלק המגיע לך ואם יש לך מעות של בני תחת ידך להלוות ולשאול מהם רבית גם מאלו אני תובע ממך מס המגיע לחלקך גלוי וידוע כשנתפסו לא תפסו טף ונשים מה שנתפסנו עבור ממון בנינו נתפסנו על כן אני תובע ממך חלקך, ושמעון משיב ח"ו לא הפסדנו לכם אפילו פרוטה ורחמי ד' עזרונו אדרבה טוב לכם שנמלטתי כי עין הישוב הכל היה עלי ולולי נמלטתי הייתי מפסיד הכל ומה שאמרת ממון בניך כשנמלטתי נמלט הממון עמי ונסתחפה שדך, ולא שדה הנערים ואיני נותן לך מאומה חדא ועוד קאמר כ"ת ראובן כשנתפסנו נתפס לוי ויהוד' עמי ודברתי אל הגוים שתפסו אותנו אלו עניים אין להם פת לאכול הניחו אותם וזה עשיתי כדי למעט העין ממני, גם מאתכם אני שואל ויען כל העם יחדיו ויאמרו לא שמענו אותך אך הגוים מכירים אותנו שאין בידינו והניחו אותנו ולמה הרעותה לעבדך שאתה שואל ממנו ועוד טוען ראובן היינו יושבים בישוב אחד ועדיין אנו יושבים בו ונדרת לי מס מממון הנערים ועולים תמיד וכבר שש שנים נתת ממנו וגם אתה תן, והשיב שמעון איני נותן לך ממון הנערים אפילו ממונים הייתם במעמד שעשיתי פשרה עם השר ולא שאל ממני מאומה. מנחם בר' אליעזר, דוד בר' מאיר שיחיה.
1
ב׳כך נראה בעיני מה שהציל שמעון הציל לאמצע כיון שלא אמר מתחלה לעצמי אני מציל אפי' אמר שמא לא מהני אלא בב"ד כדתניא בפרק הגוזל בתרא (קט"ז ב') שיירה שהיתה מהלכת במדבר ועמדו עליהם גייס וטרפום ועמד אחד והציל הציל לאמצע ובתוספת' דב"מ קתני לה ולא קתני בה וטרפה הלכך אין חילוק בין טרפה ובין בקש לטרפה וזה שהציל הציל לאמצע ובתוס', אוקמא רמי בר חמי בשותפין והכי קיימא לן כי כך פסק ר' אלפס בתלתא השינויין ואפי' אם אמר, השיב ר' שמחה זצ"ל דלא מהני בלא ב"ד מדקתני בתוספתא עלה אם התנה עליה בב"ד ובשם נפשו בסכנה איירי מדקאמר כגון זה שותף חולק וכן פירש רבינו שמחה כמו זה ששם נפשו בסכנה לכן נראה שחייב שמעון לתת עמהם כאלו לא ברח ולוי ויהודה ויששכר גם הם חייבים ליתן מס אפילו אם לא ביקש ראובן עבורם דתניא (תוספתא הובא רא"ש ב"ק קט"ז ד' ובטוש"ע ח"מ סי' קע"ח) שותפין שמחלו להם מה שמחלו מחלו לאמצע והקשה רבינו שמחה פשיטא למי היה להיות כי אם לאמצע ופי' שבקש אחד מהם למחול לו מה שמחלו לאחד מחלו לאמצע, ומה שמסיים שם אם אמרו בשביל פלוני מחלנו מה שמחלו מחלו פי' שמעצמם אמרו כך בלא פיוס פי' רבינו שמחה זצ"ל מדשבק ליסטים דאיירי בהו לעיל ונקט מוכסים ש"מ דוקא מוכסים שהמכס בידם ובידם למחול למי שירצו אבל לסטים שלא זכו בממון מעולם אפילו אם אמרו לך פלוני אנו מניחים, מה שנשאר נשאר לאמצע עכ"ד וה"ה כאן דאין זה דינא דמלכותא לרושש היהודים וליקח כל אשר להם אלא גזלה וגרע ממוכס שאין לו קצבה ושלום, חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
2