תשובות מהר"ח אור זרוע רכ״וMaharach Or Zarua Responsa 226
א׳על ששאלת על אודות הקהל שטענו עם ראובן שתקנו תקנה שכל מי שיבא לדור אצלנו בעיר בתוך שנה שיתן מס למפרע שנתנו בתחלת השנה והנה באת לדור בכפר תוך תחום ובכל יום יש לך משא ומתן בעיר כאחד מאתנו ואנו תובעים ממך מס למפרע לפי תקנתם, וראובן משיב אני יושב תחת שר ולו אני נותן מס גדול ולזה לא סייעו לי אפילו פרוטה אחת ואין לי עסק עמכם, ועוד אני חוץ לעיבור' של עיר ולא היה לי משא ומתן בעיר לכל היותר נגד י' ליטרין ואם לא שבעלי חובותי שהיו חייבים לי מקודם כשבאו לעיר שלחו אחרי ועשיתי עמהם חשבון ולא התריתם בי מעולם שלא לישא וליתן בעירכם ואני זוכר כבר שהיו יהודים דרים בכפרים בכל סביבותי תחת ממשלה האחרת ונשאו ונתנו כמותכם בעיר ולא נתנו כלום למס והיו לשם הרבה יותר מעתה, גם לי תתנו זה הדין כמותם, והקהל משיבים כי הראשונים מחלו להם מדעת, אנו אין דעתינו למחול לך כי בכל יום אתה הולך עם בני ביתך לבית הכנסת, לשאת עסקיך ולישא עסקיך יש לנו עין ממך שאתה קונה בעיר הן קטן הן גדול, ועוד הקהל טענו על ראובן בתוך השנה של תקנת השכרת בית אצלינו בעיר ורצית לבא להתיישב כאן מיד כשיעבור שנת התקנה ועוד מנינו אותך פרנס עמנו כשהיית בא לעיר, ובתוך כך שאלו מאתנו מס אחר גם זה אנו תובעים, ורחובן משיב מה שהשכרתי בית בעיר מזה נתחרטתי ונשארתי תחת שר שלי כבתחלה ומן הפרנסות הזה התניתם עמי אם לא הייתי בא לדור אצליכם ביום ר"ח כשיעבור שנת התקנה שאז הי' התנאי בטל וכך היה שלא באתי אצליכם ואין לי עסק עמכם וגם אין לכם שום עין ממני כי כל הגוים יודעים שאני דר בכפר שהוא של שר אחר ואינו שייך למלוכה ואתם נותנים מס למלך. ואתה מורי תאיר עינינו ותוציא לאור דיננו, כי עליך השלכנו יהבנו. ושלום כחשק מרדכי בר' אברהם שיחיה.
1
ב׳אני איני כדאי ששלחתם לי ונראה בעיני שאמת דינו של ראובן שפטור לגמרי, כיון שדר תחת שר אחר וכן אנו רואים בגוים שדרין ביישובן ומסתמא גם הם באים לעיר בכל יום וקונים כל צרכיהם ונושאים ונותנים בעיר כמוהו אעפ"י שהמלך שאל מס מבני העיר אין משתפין בני הכפר עמהם כ"ש היהודים שלא ימירו לרשעים ודעת המלך אינו כי אם ליטול מס מבני העיר ואם הם רוצים יכולים לומר למלך פלוני הדר בכפר אינו נותן עמנו כך השיב לנו מורינו ה"ר מאיר זצ"ל כי אנו חייבים להצילו בממונו אבל לא יאמרו למלך שנושא ונותן בעיר סתם כי אם י' ליטרא ונמצא שאין להם שום עין מחמתו ומה שעושה שם חשבון עם בעלי חובות שהלוה להם מקודם בזה נראה שאין לחייבו כלל וגם אם בעלי היישוב היו רוצים דבר זה למחות נראה שאין יכולים דלא גרע מההיא דלא יחפור (כ"ב א') דאמר מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו אפילו אותן י' ליטרין שהלווה בעיר אם לא הלווה כי אם ביום שוק אין בני העיר יכולין לעכב ובלבד שלא ילווה לבני העיר מההיא גופא דלא יחפור, ואפילו לבני העיר נראה שיכול להלוות ק"ו לגוים שבאים ביום שוק ומוכרים אפילו לבני העיר ודינא דמלכותא הוא וכהנהו דקולאי דלא יחפור לא מצינו שחייבום לישא עמהם בעול. ונראה לפי עניות דעתי שאינו חייב ליתן עמהם והם יכולים לומר פלוני הדר בכפר אינו נותן. ומשכירות הבית ומינוי פרנס נראה שתשובה אמת, ואין צריך לברר כ"ד חיים בן הרב ר' יצחק נ"ע.
2
ג׳מטעם עין אין לחייב שום אדם כמו שהשיב ר"ת זצ"ל דאפילו מחלק המלוה אין ליתן מן הדין רק שבני העיר יכולים לומר למלך פלוני יש בידו משל אחרים וכן משמע מלשון ראבי"ה שכתב בשם ר"ת ואי שייך בכרגא אם רוצה להיות שייך בכרגא מהו אם רוצה והלא על כרחו צריך להיות שייך עמהם בכרגא אלא וודאי מן הדין אינו חייב ליתן עמהם, כיון שאינו רוצה לדור עמהם וכן משמע מהנהו עמוראי דאמר להו רב כהנא (ב"ב כ"ב א') דינא הוא דמעכבי עלייכו וע"כ פי' שלא רצו ליתן עמהם לפי דברי ר"ת זצ"ל ועוד אם באנו לילך אחר העין א"כ מן הפקדונות לא ניתן. ומה שכתב מורינו הרב ר' מרדכי שדנים בשפירא ובריגנשפורק שממה שהלווה בעירם אחר התראה שמזה צריך ליתן טעם לדבר לא ידעתי שאם כן לא משכחת מה שפי' בכרגא כיון שהתרו בו והוא עובר משום דאטרחנהו לב"ד אין נראה כלל דמצו לעכובי עליה מכל הני טעמי נראה דמשום עין אין לחייבו כי אם שהקהל יכולים לומר למלך פלוני נושא ונותן בעירנו ואינו נותן עמנו אבל צדקה ואורחים ושאר עול העיר חייב ליתן עמהם ממה שהלווה בעירם כי בזה אין תקנה במה שיאמרו למלך, סוף דבר נראה לי כמו שכתבת שהשיב ר"י זצ"ל שבשעת מעשה לא רצה לחייב כי אם ליתן מעשר ממה שמרוויח בעירם לקצבתם.
3