תשובות מהר"ח אור זרוע רל״וMaharach Or Zarua Responsa 236
א׳ומה שהוא טוען שאין לבן הבן לירש כתובת בנין דכרין דבר זה אין נראה בעיני כלל אעפ"י שזה אמת שאין כתובת בנין דכרין נגבית מן הראוי כמו מזון הבנות דתרווייהו תנאי כתובה נינהו וכדתנן בהדיא פ' מי שהיה נשוי (צ"א א') היו שם נכסים בראוי אינו כבמוחזק ופירש"י שם מותר דינר בשתי הירושות אינן כבמוחזק ואינם נחשבים עכשיו כאלו הם מוחזקים ויש כאן מותר דינר עכ"ל משמע אפילו יש כאן ב' כתובות בלא מותר דינר לא מהני להו ראוי להיות שם מותר דינר כ"ש כשאין שם אפי' ב' כתובות בלא ראוי דלא גבו אבל בן הבן שקם תחת אביו אין זה ראוי ודאי לגבי אחיו בני הבן היה ראוי ואם היה בכור לא היה נוטל בהם פי שנים אבל לגבי אחי הבן הבן המת יורש עמהם בקבר כאלו היה קיים וחולק עמהם בכל מה שהיה מוחזק לאביהם ואם היה הבן שבקבר בכור היה נוטל פי שנים ואחר כך היה בנו קם תחתיו כדאמר בפ' יש בכור (נ"א ב' ב"ב קט"ז ב' ברשב"ם הובא תוספתא) ה"ה כאן ותדע שהוא כך שהרי לר' יוחנן בן ברוקא (ב"ב ק"ל א') אם אמר על בן בין הבנים יירש חצי הנכסים בלשון ירושה דבריו קיימים וקיימא לן כוותיה וטעמא מביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לבניו כל מה שירצו ואם אמר בני יירש חצי הנכסים ומת הבן בחיי האב ואח"כ מת האב פשיטא שבן הבן קם תחת אביו ונוטל חצי הנכסים מדאורייתא וה"ה בבנין דכרין שהרי כשרצה הספר לפשוט פרק י"נ (קל"א א') דר"י בן ברוקא בבריא נמי קאמר מדאמר ליה ר' נתן לר' שניתם במשנתכם כדרבי יוחנן בן ברוקא והודה ר' דלא טרפה ממשעבדי אז לפי מה שרצה הספר עתה לומר הוי כתובת בנין דכרין מדאורייתא והיה בן הבן קם תחת אביו לירושה מעתה אפילו לפי המסקנא דדחי רב פפא אלא וודאי אית לך למימר תנאי ב"ד הוא וחזר בו ממה שרצה לומר שכתובת ב"ד מדאורייתא ור' יוחנן בן ברוקא בבריא נמי קאמר. ומ"מ מעיקר הדין שהיה פשוט לו שבן הבן קם תחת אביו ליורשה לא הדר ומטעם זה פסק ר"ת פ' החולץ (מ"ב א' ד"ה סתם) דמינקת חבירו אפילו גרושה שאין עליה לינק לא תינשא עד כ"ד חדש שהרי לפי מה שרצה לומר הטעם משום דחס' אין חילוק אע"ג דהדר ביה מטעמא מעיקרא דדינא לא הדר ביה, ועוד אם לא היה בן הבן יורש כתובת בנין דכרין מטעם ראוי א"כ מן המשנה יש לידע דלא חיישינן לאינצוי וא"כ היכי קאמר תלמודא אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא דאי אשמעינן כתובה נעשה מותר לחברתה ה"א ה"מ היכא דמית לאחר מיתה יולדת נקיבה היא אבל יולדת זכר היא ליחוש לאינצוי ואפילו בן הבן יורשת כתובת בנין דכרין דעדיפא מכתבין הבנות מטעם אנצוי אע"ג דלאנצוי לא חיישינן ה"מ התם שאלו נוטלת כתובת אמן כמו אלו ומשום דברי' בעלמא שיוכל לומר בן השניה שמתה אחר מותו אתם לא תירשו את אביו יותר ממני שאתם באים ליטול כתובת אמכם יותר על החלוקה אם נטלתי כתובת אמי לא מאבי ירשתי אלא מאמי משום אלו הדברים לא חיישינן לאנצוי כיון שסוף סוף אלו נוטלין כתובת אמן כאלו ולא אתי לאנצוי אבל בת הבן היורשת בין הבנים אם לא היתה נוטלת כתובה אם אביה כמו אחי אביה וודאי אתי לאנצוי חיישינן דאי לאו הכי ישמיענו מר זוטרא דאפילו בכי האי גוונא לא חיישינן לאנצוי כ"ש משום דברים בעלמא לא חיישינן. ועוד יש להוכיח שבת הבן נוטלת כתובת בנין דכרין מההיא דיש נוחלין כאשר הוכחתי לעיל על בן הבן אעפ"י שבת בין הבנו' אינה נוטלת משום דלא כתב אלא בנין דכרין דהכי תיקון רבנן משום דלא פלוג. ועוד יש להוכיח שבן הבן ובת הבן נוטלין כתובת בנין דכרין מלשון משנתינו דקתני יורשי ולשון יורשי משמע אפילו ירתי ירתי דהלכתא כרב ענן ולא מטעמיה ויש לדמות לשון המשנה לשון בני אדם דהא פ' י"ב מדמי תלמודא לשון תורה ללשון בני אדם דבעו מקרו אנשי לבר ברי מבני דן חושים.
1
ב׳וזהו דבר פשוט שאם ימות השוטה בלא זרע שכל אחיו מן האב ירשו בשוה כל מה שיש לו הן אם בא לו מחמת ב"ד הן מחמת דבר אחר וכתבין הבנות לא ירתי דכנחלה שויה רבנן כ"ש להא מילתא דכנחלה שויה רבנן ואף לא מימנע מהאי טעמא ליתן לבתו כבנו כי היכי דלא מימנע מטעם בת בין הבנות ומטעם שמא היא תמות בלא זרע קודם לבעל. השאלה היא לעיל.
2