תשובות מהר"ח אור זרוע רמ״בMaharach Or Zarua Responsa 242
א׳וששאלת על אודות ראובן ששידך בנו לבת שמעון ונתן ערבון ביד שליש בקניין גמור מעכשיו בב"ד חשוב שאם בנו לא יקדש לזמן פלוני שיתן שליש הערבון לשמעון והנה מת ראובן קודם הזמן ובנו היתום לא אבה לקדש ונ"ל מטיבותי' דמר לא זכה שמעון בערבון חדא דאסמכתא לא קניא אפילו בב"ד חשוב אלא בדלא אניס, ואין אונס גדול ממיתה דאי הוה חי הוי מפייס לבריה בתרקבא דדינרא, ועוד דהקנין לא נגמר בחיי האב (כתובות פ"ב א') דהאומר משוך בהמה זו ותיקני לך מעכשיו ולאחר ל' יום אין הקניין נגמר עד לאחר ל' והכי קאמר מעכשיו יתחיל ואחר ל' יגמר והויא לה משיכה אריכתא כדפי' התוס' כ"ש הכא קנין דאסמכתא, ועוד נ"ל תנאי שלא נגמר מכל וכל בחיי האב לא מהני גבי יתמי כדאמר פ' הגוזל קמא (נ"ד ב') דילמא מדאתית שכיב ר' אבא והתקבלתי דר' אבא לא כלום ובפ' הניזקין (נ' א') שטר היוצא על היתומים אע"פ שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית אלמא אע"ג דהאב קבל עליו לגבות ממנו מן העידית על ידי דאי לא מהני גבי יתמי ואין שייך לומר מצוה לקיים דברי המת אלא במתנה ולא באסמכתא דאונס, ואעפ"י שהחמירו הגאונים הרבה לחייב את החוזר בו בשידוכין על כי בייש את שכנגדו כל זה לא שייך גבי יתמי, ואם נראה לך שכיונתי יפה דלא זכה שמעון הודיעני אם יש גם לדון בו כההיא דפ' איזהו נשך (ס"ה ב') הלוהו על שדהו ואמר אם אין אתה נותן לי מכאן ועד ג' שנים כו' ומסיק דקנה בדאמר ליה מעכשיו אם מת הלוה קודם ג' שנים אם זכה המלוה כי ר"י פירש שם דעדיפא ההיא אסמכתא משאר אסמכתות הואיל והלוהו. שמעתי ממהר"ם זצ"ל על מעשה כזה דהיתומים פטורים מטעם דאניס והביא ראיה מריש פ"ח דכתובות דמסיק לענין מזונות אונס לא אכלו ואין פנאי להעתיק הכל וכתב דלההיא דהאשה שנפלו לא דמי כלל דהתם אין הקנין נגמר עד אחר שלשי' אבל הכא קנין נגמר מיד מ"ד אמעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש דהוי גט וההיא דאיזהו נשך פרש"י זצ"ל וזה לשונו ואי' אי' מתני דאמר ליה מעכשיו קני אם לא אתן לך עד ג' שנים דלאו אסמכת' היא אלא קנין גמור שעל מנת מכר גמור החזיק בה מעכשיו בדמים הללו ואוזוליה אוזיל לגביה וזה קבל עליו שאם יחזיר מעותיו עד ג' שנים יקבלם והפירות לר' יהודא לוקח אוכלם ולרבנן משלשים אותם עכ"ל וא"כ לפי זה אם מת הלוה תוך הזמן זכה הלה בקרקע אם היורשים לא יתנו לו מעותיו תוך ג' שנים ושמא גם דעת הר"י ז"ל כך ואפילו אם היורשים רוצים להחזיר המעות צ"ע אם צריך לקבלם כי שמא דוקא לאביהם נדר להחזיר ולא להם ושלום למורי הרב ולתורתו ולישיבתו כ"ד חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
1