תשובות מהר"ח אור זרוע רמ״דMaharach Or Zarua Responsa 244
א׳הן אני כלא הייתי, בפני הכריתי והפליתי, איש האפרתי, הרב ר' שמואל שלי"ו וודאי כאשר כתבת בשם המיימוני הכי נקטינן וסבורני שכך ראיתי את מורינו זצ"ל שעשה מעשה דבשאלה אין חכם מתיר אלא אם כן חל הנדר וכן משמע הסוגיא (נדרים צ' א') דמנא ליה לרבא דרב אחא בר יעקב סבירא ליה כי היכי דפליגו רבנן ור' נתן בהפרה פליגי נמי בשאלה ועביד כר' נתן ולא כרבנן דילמא רב אחא סבירא ליה כרב פפא דבשאלה ד"ה אין חכם מתיר אעפ"י שלא חל הנדר אע"כ רב אחא דלא התיר עד שחל הנדר ע"כ סבירא ליה דפליגי נמי בשאלה ואע"ג דקיימא לן כרבנן והיה יכול להתיר אעפ"י שלא חל אנסבי' אתתא להודיע דר' נתן בשאלה נמי פליג וגם לעשות ככ"ע ותדע מדלא מסיק וסבר כר' נתן וא"כ כי היכי דאיתותב מרימר איתותב נמי רבא וע"כ קיימא לן כרבא דבשאלה ד"ה אין חכם מתיר אא"כ חל הנדר ובהפרה ודאי קיימא לן כרבנן דבעל מיפר אע"פ שלא חל הנדר וכן פסק בספר המצות בהפרה כרבנן א"כ בעובדא דידן לא יכלו להתיר עד שנעשה בעל ברית ונתחייב ליתן הליטרא לצדקה ואז ודאי יוכלו להתיר אם מתחרט ואע"ג דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט זהו כל זמן שלא נשאל אבל לכשישאל אין כאן אמירה כלל דהא מבפיך נפקא לן דכתיב בהדי נדר ונדבה. ולא תיקשי האיך מתחייב על הצדקה לאלתר בבל תאחר דכל זמן שלא נשאל קאי בנדריה ואפילו אם לא נשאל אינו חייב ליתן אלא לפי דברי מורינו ז"ל אבל אני אמרתי למורי זצ"ל שלפי דבריו לא היה לו לתלות במסירה אלא היה לו לומר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט והיינו מפרשים באמירה המועלת בקנין וב"ד חשוב מעכשיו והתוס' כתבו כאשר כתבת ולפי דבריהם הוא פטור.
1