תשובות מהר"ח אור זרוע רמ״זMaharach Or Zarua Responsa 247
א׳לפניכם מקוה טהרה, ובאתם לשאוב מי מערה, קטנה דמנערה, להוציא לאורה, הדין כשורה, ואיך אוכל פי לפערה, לפני ארי שבחבורה, וכרימון מלא תורה ולית לי לא גמרא ולא סברא, ולאתר שושנים איך יתקרב חזרא, אם בלבי כאש בוערה, על שכתבתם כי בטול תפלה יש לכן לא נמנעתי מלחוות לכם מיעוט דעתי רבותי הר"ר מנחם והר"ר שמואל נ"ל לפי עניות דעתי כי הדין עם לוי אפילו לדברי ראובן ושמעון, דקרו ליה מבוי ולא רשות הרבים כיון שיש ללוי פתח בלא זה לאותו מבוי עצמו יכול לפתוח עוד פתח אחר כדמוכח ס"פ חזקת הבתים (ס' א') דתנא התם לא יפתח לחצר השותפין פתח כנגד פתח חלון כנגד חלון קטן לא יעשה גדול וקאמר בגמרא רמא בר חמא דאפילו כדי ארבע הו' משוי ליה בר תמני אי לאו דשקיל תמני אמות בחצר א"כ הכא שלא שייך האי טעמא בר ארבע מצי לאשוויה אפילו בר כ' ואפילו אם היה רוצה לפרוץ כל חומות ביתו שכנגד אותו המבוי ולעשות פתח מי ימחה בידו וכ"ש שמניח הפסק בין הפתחים וכן שייך לומר גם לרבא שמפרש טעמא משום אצטנועי וכן מוכח ההיא דאחד לא יעשנו שנים ובלא זה אין שייך כאן טעם דמרבה עליהם הדרך לא לפרש"י זצ"ל ולא לפר"י זצ"ל וכיון דאינו מרבה דיורין בתוך הבית מחמת הפתח וגם היה לו לזה המבוי פתח אחד תחלה ועת לקצר.
1
ב׳וטענה שניה שרוצה לוי לבנות על קרקע שקנה ובזה יסתום חלון של ראובן ושמעון ויתקלקל הדלף והפתח ג"כ בזה נלע"ד שהדין עם לוי שכך כתב אבא מארי זצ"ל פ"ק דב"ב (ז' א' הובא בהג"א שם סי' כ') גבי ההוא דמטי איספלידא האריך הרבה תחלה ובסוף כתב וז"ל והלכתא הלכה כפי' רבינו שלמה זצ"ל דלענין אורה קא מיירי לדברי ריב"ם דין אורה כדין אויר והאחין או השותפין שחלקו כל אחד בונה בשלו וסותם אורה לחברו ומאוד נראין דבריו בעיני עכ"ל אבא מארי זצ"ל והטעם כיון שכל אחד מוכר לחברו בעין יפה מוכר ומה התם שבעל החלונות חשיב כמוכר בעין יפה שיש רשות לכשכנגדו לקלקל חלונותיו כ"ש כאן דלית ליה פסידא למוכר עצמו ועוד נראה לפי עניות דעתי ראיה ברורה מפרק המוכר את הבית (ס"ה א') דאיתמר שני בתים זה לפנים מזה ודריסת פנימי על החיצון לרשות הרבים שניהם במכר פירוש שמכרם יחד לב' בני אדם או שניהם במתנה, אין לו דרך לפנימי על החיצון דכי היכי דלפנימי יהיב וזבין בעין יפה ה"נ לחיצון ואי לא עסקינן התם שכתוב בשטר של הפנימי עם מוצאיו ומובאיו וע"כ צריך להיות כתוב בשטרו דאי לאו הכי לא היה צריך להאי טעמא דמוכר הדבר מדלא כתב ליה דשייר אע"ג דמוכר בעין יפה מוכר ואין לומר דהתם מיירי שלא כתב לו את השטר עדיין כי מיד כשקנו שניהם מן המוכר בקנין סודר או בחזקה נסתלק המוכר ופשיט' ששוב לא יוכל לומר לזה מכרתי בעין יפה יותר מלזה וקיימא לן כאותה מימרא כך כתב אבא מארי בשם רבינו ברוך מארץ יון והרבה יותר מעט שוה בלא דרך לרשות הרבים מבית בלא חלון אחד ודלף.
2
ג׳ומה שטענו עבור החצר שבין ביתו של ראובן ושמעון לבית של הח"ר יואל ושל מורי הר"ר יעקב לוי אומר שכל החצר שלו עד ביתו וראובן ושמעון אומרים שכל החצר שלהם עד ביתו של הר' יואל ושל הר"ר יעקב חסר הילוך אדם, שרו ליה מאריה נ"ל שזה דין כמו שמשמע כמה פעמים מתוך דברי שניהם, ואי לאו דידענא בכם רבותי דאתן צנועי ומעלי לא הייתי כותב כלום מזה ונלע"ד אם מפורש בשטר של ראובן ושמעון שהמוכר מוכר להם בית אין להם בחצר כלום פירשו תוך השטר שמכר להם קצת מן החצר אין להם אלא מה שפירשו בשטר ואע"פ שמכר להם מצרים החיצונים מצרים הרבה הרחיב להם כדאיתא פ' המוכר את הבית מטעם אינו כלום מה שאומרים שקרקע הראשונה שלהם. לפי שכתוב בשטרם מיצר מערבי בית של לוי אם הוא יוכיח כאשר אמר בשטר או בעדים שאותו הקרקע נמכר לו ועל החצר השני במצרים של לוי כתוב מצר מזרחי קרקע של ה"ר יואל ומורי ה"ר יעקב ובמצרים של ראובן ושמעון כתוב כמו כן מצר מזרחי מקצתו של בית ה"ר יואל ומ"ו הר"ר יעקב. ועתה אם אין חילוק בין קרקע לבית א"כ לא פי' תוך השטר עד היכן מגיע חלקו או חלקם וכן במצר מערבי ואפילו שכנגדו ובזה לא דקדקתי עתה כי נראה לי לפי הדברים שכל זה יתברר על פי השטרות ועל פי העדים ויתנו ברכה שיעידו כל היודע מזה כלום וגם המוכר עצמו ואם ח"ו לא יתברר האמת ואם תרצו אז שכתוב הנראה בעיני וגם תאמרו להם לפרש מה היה בימיהם משום קני' דרב' .
3
ד׳והחלונות שפתחו אפילו יש להם חלק בחצר ופתחו לתוך שלהם כיון שמאותם חלונות רואים בחצרות של לוי אעפ"י שחצרם מפסיק חייבים לסתום אם לא החזיקו ג' שנים ואפילו אם החזיקו ג' שנים וכיון שלא טענו מכרת או מחלת לנו בפירוש הוי חזקה שאין עמה טענה כך כתב אבא מארי פרק חזקת הבתים ולא יכולתי להאריך ולכתוב להם לשונו
4
ה׳וזהו וודאי אמת שאין ללוי לחפור כלום סמוך לכותל אם לא ירחיק כראוי ואמת שבעמוד אין שייך דוושא כמו בכותל הבא מן הצד דקאמר תלמודא פ' לא יחפור דלא שייך ביה היזק דוושא.
5