תשובות מהר"ח אור זרוע ר״נMaharach Or Zarua Responsa 250
א׳מקור מים חיים, קרים נקיים, שוטפים נוזלים מנחלים עמוקים מזקוקים, לגרגרותיך ענקים, לכתר ראויים, מרגליות עליות ותחתיות מבהיקים יניק וחכם דורש נמשכים עץ חיים היא מהרר בהררים משדד בעמקים, מורי הרב ר' חיים ואדברה בעדותיך על עסק ראובן ושמעון אשר באו לדין לפנינו ונעשינו מקבלי טענות, ראובן טען שמעון חייב לי ליטרא והשיב שמעון במה נתחייבתי לו יברר וראובן השיב לא אברר האיך נתחייב לי אך יש עדים כשירים שהוא חייב לי, יצו ב"ד שיחרימו על ככה ואמצא עדים והוכשר דבר זה לפנינו והשיב שמעון איני חייב לו אפילו פרוטה ודאי אני חייב פרוטה למאן דהו והשיב ראובן אני אברר בעדים שאני בעל הדבר של אותה ליטרא וטען שמעון על ראובן ראובן תופס משכוני אשר השכנתי בידו עבור י' דינרים שכירות ביתו והוא חייב לי י"ב דינרים עתה יחזיר לי משכונו וי"ב דינרים והשיב ראובן אתם עדים שמודה שמשכוני בידי עבור י' דינרים וי"ב דינרים שהוא אומר שאני חייב לא היו דברים מעולם ומזה יש לי עדים וזה אומר ככה וזה אומר ככה ועוד טוען ראובן העבירני קוני על רצוני והצרכתי למכור ספרי מחמת דוחקי ובאתי לשמעון והודעתיו ואמר שמעון אם תרצה ליתנם עבור מ"ד ליטרים אמכרם לך כי אני יודע, אדם שיקנם השבתי לו אם הייתי רוצה במ"ד ליטרא כבר היו מכורים ודבר זה יודע יהודה והלך שמעון ומצא כדברי כי יהודה הגיד לו שהאמת אתי ובא אלי שמעון ואמר קרובי אתה וחפץ אני בטובתך סמוך עלי בדבר זה שאמכור ספריך לכל היוקר שאוכל ואתן לך המעות פחות ממ"ד ליטרים לא יגוש לידך וכל מה שאוכל להעלותם הכל יהא שלך ושמעתי לו וסמכתי עליו והנה מכר ספרי עבור ארבעים וששה ליטרים ולא נתן לי אלא מ"ד ליטרים אותן שני ליטרים העודפים אשר קבל עבור ספרי אני תובע ממנו והשיב שמעון כל מה שהיה לי לעשות באות' מכירה עשיתי ואיני חייב לו מאומה ואני תובע ממנו שכר מכירתי אשר מכרתי ספריו כאשר בעצמו מודה והוא נדר לי ליתן שכר ועל זה אני תובע ממנו שני ליטרות שכר על אשר מכרתי ספריו והשיב ראובן לא נדרתי שום שכירות ואיני חייב לו מאומה.
1
ב׳ועוד טען ראובן אחיו של שמעון זה ארס בתו והיה אח שמעון מרוחק ממני ולא רציתי להשאיל לו שידוכין וערבונות ובקש ממני שמעון להשאיל לו ערבון וכן עשיתי ונדר לי משכוני לזמן שקבענו והנה עבר הזמן ועתה ישיב לי משכוני לשלום, והשיב שמעון ודאי נעשיתי ערב של אחי שאם לא יפצה אחי המשכונות ויחזירם גם לאחרים שהשאילו ערבונות לאחי עלי לפצותם ולהחזירם להם אבל לי לא השאיל הערבון ופלוני ופלוני שהשאילו ערבונות לאחי יוכיחו ביני ובין ראובן אם אני בעל דבר או ערב, והשיב ודאי פלוני ופלוני יוכיחו ועוד טען ראובן גוי אחד בא לביתי ובקש מזוגתי להלוות מעות ועשתה זוגתי סכום עם אותי הגוי והלך שמעון בעקיפין והוציא הגוי מביתי ואילו היה בעצמו מלוה לגוי החרשתי אלא הוא לא הלוה לגוי אלא הוליכו ליהודי והלוהו ובזה הזיק לי ששה דינרים, אותם אני תובע ממנו כי הוא נטלם מידי, והשיב שמעון הגוי תבע ממני להלוות מעות ולא היה לי באותו הפעם מעות והולכתיו עמי לאחת מקרובותי והיא הלותה אותם לגוי ואין לי עסק עמו ולא הפסדתיו כלל, וגם ראובן טען אותו משכון ששמעון מודה שממושכן בידי עבור י' דינרים אותו משכון אם ירשני ב"ד עבור אותם שני ליטרא שקבל מספרי ואותם ששה דינרים שהזקני שהוליך הגוי מביתי ועבור המשכון שהשאלתי לו לשידוכי אחיו ולפי שאנו יודעים שהלוותו שלשה כתרים וכו'.
2
ג׳אני איני כדאי ששאלתם לי, ברם דעת תלמיד נוטה שצריך לברר או יחרימו והעדי' יאמרו האיך נתחייב שמעון לראובן הליטרא כי יש לי לירא שהוא והעדים סבורים שנתחייב לו ואינו חייב כדברי ר"ת זצ"ל ומה שהביא אבי העזרי זצ"ל מפ"ק דב"מ, דאין צריך לפרש מדקמשני (ו' א') שמא מלוה ישנה יש לו עליו נ"ל דאין ראיה משם דאביי תירץ מתני' ובימי המשנה ודאי עדיין לא ניתקן שצריך לפרש עד דקניא דרבא (שבועות כ"ט א') ואם יחרימו ויעידו העדים שנתחייב לו והאיך נתחייב לו ויראה לב"ד שלפי העדים חייב אז אינו נאמן לומר פרעתי אם הוא חייב לו בזה הענין שיש לו להסתפק בדבר ואינו יכול להתברר שהוא חייב אם לא על פי ב"ד כדאמר פ"ק דב"ב (ה' א') מד' אמות ולמעלה בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן דוודאי לא פרע משום דאמר מי יימר דמחייבי לי רבנן אבל אם הוא חייב לו בזה הענין שגלוי לכל שהוא חייב אז נאמן לומר פרעתי אחר שיצאתי מב"ד ולא דמי לצא תן לו דאמר פ"ק דבבא מציעא (י"ז א') אם אמר פרעתי והעדים מעידים אותו שלא פרע הוחזק כפרן דדוקא התם הוחזק כפרן הואיל והעיז לעבור בפני עדים על פי ב"ד כדפירש בקונטריס התם אבל הכא איכא למימר אישתמוטי קא מישתמיט מיהו אינו כן כדמוכח בההוא סוגיא גבי דשבתאי בריה דרבי מרינוס דכל היכא דאמר אין לך בידי כלום והעדים מעידים שיש לו דהוחזק כפרן ואינו נאמן לומר פרעתי אם לא בשטר ראיה דאיתרע בנפילה, על כן נראה לי כך הדין שיחרימו ב"ד עבור העדות ויפרשו העדים האיך נתחייב שמעון לראובן אותה ליטרא ואם יתראה לב"ד שלפי עדות העדים חייב ליתן לו אז אינו נאמן כלל לומר פרעתי, ואם אין ראובן יכול למצוא עדים אז שמעון פטור בלא שבועה כמו שפסק רבינו שלמה זצ"ל פרק זה בורר (כ"ג ב') ורבינו שמואל זצ"ל פי' פ' גט פשוט (קס"ט א') כך צריך לברר ואם לא ברר הפסיד ואעפ"י שר"ת זצ"ל חולק ופי' דלמ"ד צריך לברר אם לא ברר לא הפסיד זהו דוקא היכא שטען דבר שאינו צריך כגון יש לי ב' כיתי עדים או שטר וחזקה שלא היה צריך כי אם לכת אחת או לחזקה כפרשב"ם זצ"ל פ' גט פשוט למ"ד אין צריך לברר וז"ל כדאי דברי רשב"ג שאין לו להפסיד בשביל שפת יתר עכ"ל משמע דאם לא טען שפת יתר כגון שאמר יש לי כת אחת אם לא ברר הפסיד ואפילו לרשב"ג ובזה יודה ר"ת זצ"ל ואפי' פליג היה מורינו רבינו מאיר זצ"ל נוהג כל מקום שנחלקו הגאונים דלא מפקינן ממונא ושבוע אפוקי ממונא הוא אם לא ירצה לשבע ומה שטוען שמעון על ראובן עבור משכנו, כיון ששמעון מודה שהמשכון ממושכן בבי דינא יתן לו י' דינרין ושוב אינו נאמן לתפוס המשכון עבור שאר תביעות כיון שמודה שחפץ זה לא בא לידו בתורת משכון עבור אלו התביעות כך כתב אבא מארי זצ"ל משום רבינו שמחה זצ"ל והביא ראיה מירושלמי דקידושין פ' האומר מההוא דאמר ליה לחבריה הב לי קיתונא וסב דינר וכו' ואין פנאי לכתוב הכל. ועבור הי"ב דינרים שאמר ראובן שאין חייב וטען יש לו עדים יביא עדים ומיהו אם לא מצא עדים ישבע שאין חייב לו ויפרש האיך אין חייב לו ויפטר כדאמר פרק שבועת הדיינין (מ"א ב') ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דאסיק בך אמר לא פרעתיך בפני פלוני ופלוני אתו פלוני ופלוני אמרו לא היה דברים מעולם ומסיק רבא דכל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה ומכאן פוסק אבא מארי זצ"ל כרשב"ג דאין צריך לברר היכא שטען שפת יתר כי הכא שלא היה צריך לומר יש לי עדים ולפי' ר"ת זצ"ל יתיישב מימרא זו כר' ואע"ג שלפי' רש"י זצ"ל ורשב"ם זצ"ל היה חייב אם לא יביא עדים שאיני חייב לו וכתבתי לעיל בשם מורינו רבינו מאיר זצ"ל דממונא היכא דקאי ליקום, ומה שטען שמכר ספריו במ"ו ליטרות ולא נתן לו כי אם מ"ד ודאי גם אותם שני ליטרים יתן שמעון ואפילו אם הספרים לא היו שוים כי אם מ"ד ליטרים כרבי יוסי פ' אלמנה בכתובות (צ"ח ב') דבדבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות וכן פסק אבא מארי זצ"ל ור"ח זצ"ל ור"ת זצ"ל ור"י זצ"ל. ושכר סרסרותו אפילו אם לא נדר לו חייב ליתן לו מה שישומו ב"ד שטרח בכך כדאמרי' (ב"מ פ"ו א') השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חברו חוזר ונוטל מן בעל הבית מה שההנהו ומה שטוען שיחזיק בספר ישאלו את פלוני ופלוני אם יעידו כך שראובן נתן הספר מידו ליד שמעון ושמעון השכין את הספר עבור אחיו, וודאי חייב שמעון להחזיר לראובן הספר בלא דין ובלא דברים כאשר פסק רבינו אלפסי, דבנשא ונתן ביד אין למלוה וללוה כלום אפילו בדלא אמר תן לו ואני אתן לך ודלא כרבינו ברוך זצ"ל מארץ יון כי אבא מארי זצ"ל כתב לפי דבריו לא ייתיישב לגרום ההיא דאמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבל אם יעידו כך שראובן השכיר ספריו עבור אח שמעון ושמעון נעשה ערב אז ראובן יתבע אח שמעון תחלה ואם הוא רחוק ילך אחריו שכך כתב ר"ת זצ"ל וז"ל המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב תחלה אלא יתבע מן המלוה תחלה ואם הוא רחוק ימתין לו או ילך לשם לתובעו ולכופו דלא נחתינן לנכסי ערב דדילמא אי הוי הכא הוי יהיב ליה מטלטלין למלוה עכ"ל שכתב בספר הישר ואם ראובן אינו יכול לכוף את שמעון דלא ציית דינא אז יפרע משמעון אפילו אם לא חבל קנין בשעה שנתערב דערב בשעת מתן מעות לא בעי קנין. ומה שטען ראובן שהפסיד לו שמעון ו' דינרים בגוי שרצה ללוות מעות אם הוא אמת כדברי ראובן אז מותר לכל אדם לקרות את שמעון רשע אבל אינו חייב לפורעו כלום ופשיטא היא. והמשכון כבר כתבתי לעיל שאינו יכול לעכבו עבור שאר תביעות ושלום לכם כחשק נרצעך חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
3