תשובות מהר"ח אור זרוע ר״סMaharach Or Zarua Responsa 260
א׳ראובן טוען על שמעון השאלתיך סוס והודעתיך בשעה שהשאלתיך לך כמדומה אני שהגוים שמשכנו לי גנבו לכך הזהר בו שלא יאנסוהו מידך. והשיב שמעון אתה לא הודעתני כלום, והסוס שלך גנוב הוא ובא אשר לו הסוס ולקחו נראה בעיני וודאי אם היה ראובן אומר שהסוס שלו ולא ידע בו כלל שהיה גנוב אז שמעון היה חייב לשלם ואפילו הוציאו הגוי מיד שמעון בדיני גוים כדאמר בפ' חזקת הבתים (מ"ה א') דאפילו אניס לה בלא אוכפא סתם גוים אונסים הם אשר פיהם דבר שוא ושם אמרו התוספ' דמיירי שהגוי דן עמו בדיני גוים והוציאו מתחת ידו אם כן ה"נ אעפ"י שהוציאו הגוי מידו בדיני גוים י"ל דמינס אנסיה דכאמימר קיי"ל כמו שכתב אבא מארי זצוק"ל משם האלפסי ורשב"ם ורבינו ברוך מארץ יון אבל כאן כיון שראובן מודה שידע שהיה גנוב ישבע שמעון דלא אודעיה ויפטר מטעם דנטירותא דסוס גנוב לא קבל עלויה כדאמר בפ' ארבעה וחמשה (דף מ') שאלו בחזקת תם ונמצא מועד שואל משלם חצי נזק ובעלים משלמין חצי נזק משום דלא אודעיה ופריך תלמודא ונימא ליה תורא שאלי ארי לא שאלי ומשני כגון שהכיר בו שהוא נגחן אלמא דהיכא דלא הכיר בו אמרינן נטירותא דנגחן לא קביל עליה ה"ה כאן כיון דלא אודעיה שהוא גנוב נטירותא דסוס גנוב לא קביל עליה והא דאמר ר' אליעזר התם בסוף פירקין (מ"ה ע"ב) מסר שורו לשומר חנם ויצא והזיק חייב, הוזק פטור ר"ת ל"ג שומר חנם אלא שומר סתם והתם נמי מסקינן סתמא דמילתא דלא אזיל איהו ומזיק אחריני קביל עלויה דאתו אחריני ומזקי ליה לדידיה לא קביל עלויה כיון שהכיר בו שהוא נגחן ואין נ"ל לחייבו מטעם מיגו דאי בעי ראובן הוי טעין איני יודע כלל שזה הסוס גנוב ואינו גנוב דאז היה שמעון חייב משום דסתם גוים אנסים הם משום דהאי ראובן ידענא ביה דלא דינא גמר וסבור היה להרויח בטענה זו יותר. חיים בהרב ר' יצחק נב"ה.
1