תשובות מהר"ח אור זרוע ס״הMaharach Or Zarua Responsa 65
א׳קהלה המהוללה, תשואות חן חן לה, רבותינו שבריגנשפורק עיר ואם בישראל יש בידכם לאל לבנות ולסתור וסתומים לפתור תנו לבבכם לחקור את זאת בדין יושבי פרזות ששנינו פ' בני העיר במגילה (ד' כ"ו) בני העיר שמכרו בית הכנסת וכו' ואמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ואמתני' קאי דאוקימנא בשל כפרים והוכיח רבינו אבי העזרי דבלא בררום להיות ראשים עליהם איירי דבירושלמי פ' בתרא דמגילה גרסינן ג' מבני הכנסת כבני הכנסת ז' מבני העיר כבני העיר, מה אנן קיימים אם כשקבלו עליהם אפילו יחיד אם כשלא קבלו עליהם אפילו כמה אלא כן אנו קיימים בסתם עכ"ל הירושלמי, משם אנו למידים שאם מכרו בית הכנסת ג' מטובי בית הכנסת או שבעה מטובי העיר ובשעה שמכרו לא מיחו בני עירם אלא שתקו, או אפילו לא ידעו שמעשיהם קיים ויצאה בית הכנסת מקדושתה ושרי למשתי בה שיכרא וכתב רבינו אבי העזרי ה"ה דבכל מעשה הקהל מעשיהם קיימים ופירוש במעמד אנשי העיר שעושים בפרהסיא ואין מוחה שאם תפרש שצריכים לומר הן אז לא עשו ז' טובי העיר אלא כולם עכ"ל. ונראה לפי עניות דעתי דאפילו קהילות שלנו חשובים ככפרים בימי התנאים והאמוראים לפי שאנו מתי מעט ונשארנו מעט מהרבה, ויותר היו ישראל בכפר בימיהם מעתה בקהילה גדולה, וכעין זה כתב ר"י והתיר מטעם זה למכור עתה בהמה גסה לגוים והטעם כי כל בני העיר נגררים אחר טוביהם ולא שיהיו כל טוביהם יחד בשעת המעשה אלא ז' מטובי העיר או ג' מבני הכנסת כי כלל וכלל אין נראה לפרש שאין בעיר טובי העיר אלא ז' שאם כן מה שיעור נתנו חכמים בז' שאם יש עשרה או מאה טובים כאלו אין מעשיהם כלום ואם אין כי אם ששה או ה' אעפ"י שאין דומה להם בכל עירם לא יעשו כלום בלא דעת כולם אלא ודאי אפילו יש כמה טובי העיר אם ז' מהם עושים מעשה שהוא תקנת הקהילה וישובה אפילו אם שאר בני העיר לא ידעו עד אחר זמן ובאים אז לסתור מעשיהם אין כח בידם שאם לא כן איך יהא מותר למשתי שיכרא בבית הכנסת שמכרו שמא אחר זמן ימחו שאר בני העיר אלא כיון שז' מטובי העיר מכרו בזה שיערו חכמים שיש פרסום לכל בני העיר ועוד נ"ל שלא בשביל פרסום אלא שיערו חכמים כשיש ז' נושאים ונותנים בדבר יודעים לעמוד על האמת מה הוא תקנת העיר ויישובה שמצינו בעיבור שנה שגומרין בשבעה פ"ק דסנהדרין ואעפ"י שלשם אומר הטעם כנגד ברכת הכהנים או כנגד שבעה רואי פני המלך אסמכתא היא, ועוד היכי שיש חמשה חכמים מחוכמים ואעפ"י כן לא יגמרו אלא בשבעה ויוסיפו שנים מתלמידי תלמידיהם עליהם, על זה נותן טעם נגד ברכת כהנים או ז' רואי פני המלך, ועיקר הטעם הוא כאשר כתבתי כשיש ז' נושאים ונותנים עומדים על סוף הדבר ועומקו ולא בפחות מ"מ הרי הסקנו שאם ז' טובי העיר יעשו דבר שהוא תקנת העיר ויישובה שתקנתן קיימת על כן בני העיר לא יוכלו לסרב אחר זמן ואפילו אם יש בעיר טובים כאלו, אכן להפקיד ממון אינו סבור שיוכלו אם לא שיהיו ב"ד וגם בשביל המחלוקת שאם יתקנו ז' טובי העיר דבר יאמרו שבעה האחרים הטובים כמותן גם אנו נתקן ועיקר כוונתם כי כ"א ירצו להשתרר כמותן, נהגו קדמונינו לברור פרנסים להנהיג את קהלם ולנהלם, ומכיון שנבררו כל אשר יעשו עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כך כתב רבינו אבי העזרי, והרי הגבאים שבעירכם נתמנו על פי הברורים שבררת ובררום לכם רבותינו, ודעת כולם הסכימה לכך ואעפ"י שקבעו זמן ולא בררום כי אם לשנה כאשר שמעתי מ"מ בצאת השנה אם לא פשעו בכלום אלא תיקנו את הצדקה וענין הקהילה למה יעבירום לומר וכי אלו יהיו גבאים לעולם והכתוב אומר למען יאריכו ימים על ממלכתם הוא ובניו וגו' מגיד שאם בנו הגון למלכות הוא קודם לכל אדם ואין האחרים יכולים לומר גם ממשפחתינו נעמיד מלך אעפ"י שיש הגונים כמותו כ"ש הוא עצמו שקודם לכל אדם כל זמן שלא פשע בכלום ואפילו יש הגונים כמותו, ודאי אם בתחילה באו לברור גבאים או לתקן שום דבר תקנה לצורך העיר ילכו אחר רוב דעות המהוגנים זקני העיר וחכמים אבל לשנות ולסלק איש ממלאכתו בלי פשע סבורני שאין להושיב בית דין על ככה. ומ"מ יבררו ב' או ג' אנשים חשובים מן הקהילה שהגבאים יעשו תמיד חשבון לפניהם כמה יש מן הצדקה ומה עושים ממנה ומה ריוח יש להם דכתיב ויצורו וימנו ופ' עשרה יוחסין ועובדא דרב ביבי וההוא גיורא פסק להם רב יוסף רב ביבי דגברא רבה הוא ליעבד שררותא במילי דשמיא וההוא גיורא במילי דמתא משם למדנו שכל צרכי העיר במילי דשמיא כגון קופה של צדקה וכיוצא בה יש לעשות ע"פ גדול העיר ויפתח בדורו כשמואל בדורו ואפי' שאר צרכי העיר ותקנותיה אין לעשות כי אם על פיו כדא' פ"ק דבבא בתרא כאן דאיכא חבר עיר לאו כל כמינייהו דמתנו ועל כן נראה שגבאי הצדקה לא יוכלו כלל לסלקו כל זמן שלא יודע שפשע וגבי גבאי יתומים אע"ג דאכיל ושתי ולביש ומכסי לא מסלקינן ליה כל זמן שלא יתברר שפשע ותלינן אימור מציאה אשכח, ויותר יש להחמיר בנכסי יתומים מבצדקה בכמה דברים מצינו כן ואין להאריך ועל גבאי המס ודאי נכון לכל ירא שמים להתרחק מזה שלא יגבה המס שהספר מונה הגבאים בכלל פסולי עדות וח"ו שהייתי כותב כן או אומר על גובי המס שבעירכם כי מצינו מכשרים שבישראל שהיו גובי המס אבוה דר' זירא וכיוצא בו ואין נכון בזה להאריך כלל אכן נראה בעיני שהקהל יבררו שנים או שלשה מן הקהל שיתמנו עמהם וכל אשר יצטרכו לעשות בגביית המס יעשו כולם יחד ואם הקהל לא יוכלו להשוות דעתם ילכו אחר רוב דיעות המהוגנים כאשר כתב רבינו גרשום מאור הגולה וכן דעת מורי רבינו מאיר זצוק"ל כי בברור לא לחלוק על הקדמונים בא, ואם יש בעדים שמחמת נערותם ולא מחמת רעותם שבהם רוצים לבלבל לא ישמעו להם וזה יתברר על פי רבותינו ואנשי השם אשר דרים בעיירות שסביבותיכם. כן נראה לע"ד העלוב חיים אליעזר בן רבינו יצחק נב"ה.
1