תשובות מהר"ח אור זרוע פ״הMaharach Or Zarua Responsa 85
א׳כתב אבא מארי זצ"ל וזה לשונו אומר רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל דלדברי הכל אם בשל או אפה עבד ישראל אפילו לצורך עצמו אסור לאדונו אף על פי שהיה ראוי לכוס כההיא דס"פ כל כתבי (קכ"ב א') דתנו רבנן גוי שליקט עשבים מאכיל אחריו ישראל. ואם בשביל ישראל אסור, במה דברים אמורים כשאינו מכירו אבל מכירו אסור ואפילו בשבת ראשונה ובפעם ראשונה שאין העבד יודע אם אדונו יאכל מזה אם לאו אפילו הכי אסור כדמסיים עלה בתוספתא בד"א בגוי שאינו מכירו אבל מכירו אסור מפני שמרגילו ועושה שבת אחר הרי להדיא אוסר שבת ראשונה מפני שבת אחרת עכ"ל וכפי זה נראה לאסור גוי שהדליק נר אפילו לצורך עצמו בליל שבת להשתמש ישראל לאורו אם הגוי מכירו לישראל וכ"ש עבדו ושפחתו כמו אפייה ובישול דאסר ר"י זצ"ל. ושוב כתב אבא מארי זצ"ל שר"ת זצ"ל התיר מים שהביא גוי בשבת דרך רשות הרבים לביתו של ישראל אף על פי ששאבם מבור שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה דהוי רשות היחיד דאורייתא ואע"פ ששאב והוליך בשביל ישראל ומדקדק מההיא דכל כתבי דנקט מילא מים לבהמתו ולא קא תני לעצמו ודוקא לבהמתו אסור להשקות לפי שהוא נהנה ממלאכת שבת שאינו יכול להוריד בהמתו לבור להשקותה אבל אדם שיכול לכנוס בבור ולשתות בהיתר דמטפס ועולה מטפס ויורד, הרי אינו נהנה ממלאכת שבת שעשה הגוי בשבילו וכפי זה נראה דכל דבר שהיה הישראל יכול לעשות בחשיכה בלא נר אלא שהיה בא לו בקושי ועל ידי הנר בא לו בקל שמותר להשתמש לאור הנר שהדליק הגוי בשבילו כמו מים דלעיל וכן עשבים שליקט גוי בשביל ישראל שמעמיד בהמתו עליהם היכא דלא קיימא בתרי עברי דנהרא כדפירש ר"ת זצ"ל. ומעתה הדין חלוק היכא שאין יכול כלל להשתמש בלא נר כי אם על ידי גוי אסור לישראל להשתמש לאור הנר שהדליק עבדו או שפחתו הגוים ואעפ"י שהדליקו לצורך עצמם, והיכא שהישראל יכול לעשות חפצו ולהשתמש מה שהוא רוצה בלא נר אלא שהיה בא לו בקושי בלא נר מעל ידי נר מותר להשתמש לאור הנר שהדליק הגוי ואפילו לצורך ישראל, ואפילו היכא שאינו יכול כלל להשתמש כי אם על ידי נר שאסור דוקא שאינו מצטער בגופו אבל אם מצטער בגופו ואי אפשר לתקן שלא יצטער בלא נר היה נראה להתיר אפילו לומר לגוי להדליק נר לצורכו דאפלו שבות דאית ביה מעשה במקום צער לא גזרו רבנן כההיא דאע"פ דגונח יונק חלב בשבת דפר"י זצ"ל דפליגא אההיא דאבא שאול דפרק חרש (קי"ד א') דאמר התם נוהגים היינו שהיינו יונקים מבהמה טהורה ביו"ט דמ"ס התם דמפרק כלאחר יד אסור בשבת במקום צער והלכה כרבי מרינוס דמתיר אפילו בשבת וצער רעבון הוי צער כדפי' בתוס' וכן משמע בההיא דאבא שאול פ' חרש דמשני דאיכא צער ולא משני דאיכא חולה משמע שבריאים היו, וצור יאיר עינינו בתורתו לבל נכשל בדבר הלכה. ושוב ראיתי שרבינו אבא מארי זצ"ל כתב דאינו מותר אלא בצער דחולי ועליו יש לסמוך וחבירי חילקו לי דגבי שתיית מים אינו נהנה מן ההבאה בשתייה אבל בהדלקת הנר הוא נהנה מן הראייה, לכך אין לדמותו.
1