מאור ושמש, מאמרים מלוקטים א׳Maor VaShemesh, Additions 1
א׳בזמירות ליל שבת
1
ב׳עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר עולמים פוסעים בו כו' יש לרמוז בזה עפ"י מאמר אליהו הנביא בהקדמת תיקני זוהר ואלין עשר ספירין אינון אזלין כסדרין חד אריך וחד קצר וחד בינוני והדבר סתום וחתום איך יתואר באורות עליונים ענין אריך וקצר וקצת להבין זה עפ"י פשוטו הוא כי השי"ת הוא מאריך רצונים ומקצר חרונים שמדת רחמיו הוא מאריך להטיב לברואיו לאורך ימים וכן הוא מאריך אפו גם לרשעים עד שישובו בתשובה ומדת הדין הוא מקצר כמאמר חז"ל שזעמו הוא רגע כמימרי ומתרצה ברחמיו לעמו תיכף וזהו חד אריך וחד קצר וחד בינוני שמדה המורה על רחמים הוא אריך שהוא ית"ש מאריך רצונים ומדה המורה על גבורה הוא מתואר בשם קצר שאינו מאריך בה כלל ועומד מכסא דין ויושב על כסא הרחמים (וכן חד בינוני הוא המדה המכרעת בין חסד לדין) אמנם עיקר העת רצון הוא בשבת קודש וע"י קיום השלש סעודות של שבת מתעורר הרצון העליון על הכנסת ישראל ונמתקין הגבורות והנה כשהאדם מהפך באיזה דבר לפעול אותו להוציאו לאור כפי רצונו אותה הפעולה היא מתוארת בשם חרישה כמו לילא חרשתם בעגלתי ומטעם שכמו שהחורש דעתו לבצע מעשיהו כדי שתהיה השדה מתוקנת כפי רצונו ומוכנת לזרוע מה שירצה כן כל מי שרוצה לפעול איזה פעולה ומהפך בה שתנא כפי רצונו הוא ג"כ מתואר בשם חרישה שחרש דבר זה והכין לעצמו כפי דעתו וזהי עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר פי' רומז שתעזור במה שהם מהפכין לבטל מדה"ד שמתואר בשם קצר כנזכר וזהו ענין בחריש ובקציר וכו' פי' שהם חורשים את הקציר שהיא רומז למדה"ד ומהפכין בו להפכו למדת הרחמים פוסעים בו פסיעה קטנה הנה ידוע ששמות אלהים נקראים קטנות דמוחין והם המדת הדין וזהו פוסעים בו כו' (לשון אפשעה בה אציתנה יחד בישעיהו כ״ז:ד׳ שפירש"י שם שאפסיע על מדת הדין המקטרגת על ישראל ומעכבת מלנקום באויביהם ואצית אויביהם יחד) שפוסעין בו עלמדה"ד שמתואר בשם קטנות ומבטלין אותו ע"י הג' סעודות של שבת וזהו סועדים בו לברך שלש פעמים וגמר אומר צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים ביאורו כמאמר חז ל שאור שבעת הימים אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו שרומז שלא היה בו שום מסך מבדיל וגם צדקתם תצהיר כן בלי שום מסך ומבדיל בלי שום קיטרוג כאור בהיר של שבעת הימים ושיומתקו כל הדינין המעכבין השפעות אור הבהיר ההוא.
2
ג׳צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים ה' אלהי ישראל כו' תשועת עולמים הנה הדברים האלה בלתי מובנים וצריכים ביאור ונראה לפרש ע"פי מאמר חז"ל על פסוק ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול כו' ואת המאור הקטן כו' ואמרו חכמינו ז"ל שנבראו שוים ונתמעטה הלבנה על שקיטרגה ואמרה חי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד ואמר לה הש"ית לכי ומעטי ח"ע ולהפיס דעתה אמר לה צדיקים יקראו על שמך ויש להבין מהו צדיקים יקראו על שמך ונראה כי הנה מטבע האדם שכל אחד מבקש להתגדל על חבירו ושתהיה מעלתו עולה על מעלת חבירו. וזהו דוגמת קיטרוג הלבנה שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד ורצתה להתגדל יותר ועל ידי כן נתמעטה ובחצי החודש כשמתגדלת כ"כ עד שסבורה להיות שלימה מוכרחת להתמעט. וכן הוא מי הראוי ג"כ לכל אדם שעלתה מעלתו וסבור להיות שלם במעשיו ובימי העולם הזה אי אפשר לבוא לידי שלימות האמיתי ולכן צריך למעט את עצמו ולמצוא חסרון במעשיו ולולא זאת לא תיכון עבודתו אמנם לעתיד לבא כשמזדככו ישראל ותתבטל הקנאה ובקשת השררה ותמלא הארץ דעה את השם ויתבער היצ"הר מן העולם אז יהיו הצדיקים בתכלית השלימות ואז ג"כ תתמלא פגימת הלבנה ולא יהי' בה שום מיעוט וזהו צדיקים יקראו על שמך שכל זמן שאין הלבנה בשלימותה גם הצדיקים צריכים למצוא מיעוט בעבודתם כי אין באפשרי להיות בעו"הז בשלימות האמיתי כנ"ל אבל לעתיד יתמלא המיעוט כנ"ל והנה שבת קודש היא בחי' עולם הבא. ולכן בשבת יכולין לבא יותר לידי מדה זו להעביר מקרבו רוח הקנאה ובקשת הגדלות ולקנות שלימות. וזהו אמרו עזור לשובתים בשביעי וכו' צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים פי' צדקתם של שומרי שבת תגרום להם שמירת שבת שיקנו שלימות על ידה ויהי' צדקתם בהירה כמו שהי' אור המאורות בשבעת ימי בראשית בלי מיעוט. אמנם בעו"הז עדיין אין באפשרי להיות שלם בתכלית השלימות ולכן אמר ה' אלהי ישראל אהבת תמים פי' מאחר שהש"ית אוהב שיהיו תמימות ושלימות בצדיקים בלי מיעוט כלל ולכן יאתה לה' אלהי ישראל שיושע את עמו תשועת עולמים שאז יהיו שלימים בתכלית השלימות כנ"ל והבן.
3