מאור ושמש, סוכות ה׳Maor VaShemesh, Sukkot 5
א׳רמזי יום ו של סוכות
1
ב׳ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד יש לתת לב מדוע בחר לשלוח לפניו את יהודה דווקא ויותר היה לו לשלוח את נפתלי שהי' קל ברגליו לרוץ גם יש לדקדק על אמרו ששלח את יהודה אל יוסף להורות לפניו גשנה הלא הם באו לגשן טרם שבא יוסף לגשן שאחר שבא יעקב לגשן אסר יוסף מרכבתו ועלה לקראתו כמש"ה ויבאו ארצה גשן ויאסר יוסף מרכבתו וכו' אמנם יש לרמוז בזה כי הנה ידוע שהיחוד הוא לקשר הה' תתאה בהר והו' בה' עלאה והה' עלאה בהיוד ובזמן הגלות איתא בכתבי האר"י ז"ל שצריך להמשיך ע"י הכריעות שבש"ע את הר אל הה' תחילה והנה ידוע שיעקב עם י"ב שבעי יה הם כללות היחוד אמנם עיקר היחוד נעשה ע"י יעקב ויוסף ומלכות בית דוד שיעקב הוא הדעת שאי אפשר לעשות היחוד בלי דעת ויוסף הוא הצדיק המשפיע שג"כ אי אפשר לעשות היחוד זולתו וגם אין היחוד בלא המלכות שהיא המקבלת שהגם שאינה מדה רק כוללת המדות מ"מ אי אפשר להשפעה שתצא החוצה ולכן הספירות הם עשר ולא תשע והנה קנאת יוסף עם השבטים זאת היתה שיוסף חשב עצמו לעיקר מחמת שאי אפשר להיחוד שיהיה זולתו והשבטים חשבו שהמלכות הוא העקרית שהוא יהודה שממנו יצאה מלכות בית דוד שאי אפשר להיחוד בלי נוקבא המקבלת וזאת היתה כוונת יוסף שירד יעקב למצרים מפני שידע שהוא הצדיק המשפיע שאי אפשר להיחוד שיהי' זולתו ולכן נסתלקה השכינה מיעקב כל אותן השנים שפי' ממנו יוסף מפני שנשאר בלי משפיע ולא היה אפשר לעשות היחוד ובנימין לא היה רק דוגמת צדיק ולא היה היחוד שלם והנה יעקב אבינו ביקש להודיע זאת ליוסף לבל יחשוב עצמו לעיקר ושאי אפשר להיחוד בלא המלכות המקבלת ולכן נאמר ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה לשון "גש "נא פי' ששלח לפניו את יהודה שהוא מרכבה למדת מלכות להורות לפניו שהגיע עת לעשות הייחוד וזהו גשנה לשון הגשה וייחוד ויאסר יוסף מרכבתו רומז שקישר עצמו במרכבתו שהוא מרכבה למדת היסוד ויעל יוסף לקראת ישראל אביו גשנה רומז לסדר הייחוד שהמשפיע צריך לקשר עצמו בהדעת להוריד ההשפעה וזהו וירא אליו ויפל על צואריו רומז שעשה היחוד בבחי' נשיקין כידוע ויבך על צואריו עוד ויבך בלי וא"ו הפעולה עולה ל"ב כמנין לב' נתיבות החכמה שהמשיך השפעה ממקור העליון להשפיע אל המלכות.
2
ג׳וליוסף אמר מברכת ה' ארצו וכו' בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ יראה לרמוז בזה כי הנה ידוע אשר יוסף נקרא יוסף הצדיק שכל מי שמשמר הברית כראוי שלא להשפיע כ"א למקום הראוי ומקדש ומטהר עצמו במותר לו הוא נעשה מרכבה למדות יסוד צדיק המשפיע אל המלכות וגורם שהשפעה העליונה היורדת דרך היסיד לא יושפע לחוץ רק אל המלכות והנה ידוע אשר יוסף הצדיק נאמר בו אלה תולדות יעקב יוסף שהיה דומה לו וגם במדה זו נדמה לאביו בשמירת הברית ומפני זה הביא דיבת אחיו לאביו שנדמה בעיניו שאינם משמרים אותו כראוי וגם בירידתו למצרים סבל נסיון אשת פוטיפר כידוע גודל הנסיון אשר נתנסה ועמד בו ומזה זכה למלכות מצרים מפני אשר נתדבק במדת היסוד המשפיע ומשפיע למקום הראוי אל המלכות והנה אמרו חז"ל הדרת פנים זקן ויראה לרמוז בזה כי המשמר הברית כראוי ניכר הידור קדושתו בפניו ומפני זה הסריס שאין משפיע אין לו הדרת פנים והמשמר הברית הוא מתדבק עי"ז בדיקנא עלאה והנה ידוע לחכמי האמת שמדת היסיד נקראת הדר וגם ידוע לחכמי האמת אשר אור המקיף הוא שם אהיה במילוי ההי"ן שעילה קנ"א וזו אמרו בכור שורו הדר לו שור הוא לשון הבטה והסתכלות (כמו בנות צעדה עלי שור שפירושו בו לשון הסתכלות) והדר רומז לשמירת הברית ולדביקות בדיקנא עלאה כמו שביארנו ממאמר חז"ל הדרת פנים זקן ורומז שבכירת וראשית הסתכלות היתה שיהיה הדר לו שיהיה לו הדרת פנים בשמירת הברית וקרני ראם קרניו קרן הוא לשון זריחת אור (כמו כי קרן אור פניו) ראם לשון גובה כמו (וראמה וישבה תחתיה) ורומז שהוא מושך אור השפעה ממקום גבוה היא היוד משם הייה שהוא ראשית חכמה בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ להשים אותם יחדיו באפס ותוהו גם "אפסי עולה קנ"א שהיא שם אהיה במילוי ההין המקיף של הויות שע"י שהוא נעשה מרכבה למדת היסוד הוא מיחד גם אור המקיף עם המלכות שהוא הארץ העליונה וזו יחדיו אפסי ארץ שהוא מיחד אפסי עם הארץ כנ"ל.
3