מאור ושמש, סוכות ד׳Maor VaShemesh, Sukkot 4
א׳רמזי יום ד של סוכות
1
ב׳וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם וכו' ופרש"י לא נכרתי להם במדת אמיתות שלי שעלי' נקרא שמי ה' הנה דברי רש"י צריכים ביאור ונבין ג"כ עפי"ז למה משה רבינו הוא רביעי לאשפיזין והאבות קודמין לו והלא הוא היה אדון הנביאים ואב לחכמים לקודמין לפניו ג"כ ויראה לרמוז עפ"י מה דאיתא בתיקונים ע"פ זה שהאבות הקדושים נתדבקו בהג' אותיות משם הויה ב"ם אברהם בהה' עילאה ויצחק בהיו"ד ויעקב בהוא"ו והה' תתאה לא הושגה עד משה רבינו וביאור הדבר כי הנה כל מגמת אבותינו הקדושים היה להמשיך אלהותו יתברך לעולם והמשכת אלהותו הוא שידעו באי עולם שהוא ית"ש המהוה את כל העולמות וכשמתגלה ידיעה זו בעולם ממילא נמשכים רחמים וחסדים גדילים לעולם כי באור פני מלך חיים וכשח"ו מתעלמין בני אדם מאלהותו יתברך אין הרחמים מתגלין והוא להיפך ח"ו והאבות הקדושים הגם שהם השיגו מאמיתית אלהותו יתברך מ"מ עדיין לא היה ביכולתם להמשיך התגלות אלהותו לכל העולם שיתגלה שכינתו בתחתונים ולכן לא הושגה הה' תתאה שהיא רומזת להתגלות שכינתו יתברך עד שבא משה רבינו והוריד שכינתו יתברך להתחתונים ונתגלה מלכותו יתברך בפום בי' ומאז נעשה השם הויה ב"ה במלואו וזהו שבחו של משה רבינו שהשיג הה' תתאה שעל ידו נתגלה מלכותו יתברך בעולם ומאז השם שלם ויש יכולת להמשיך לתוך השם הוי' שמות המילואים שהם נשמות העולמות. והנה מקור אותיות השם הוי"ה יוצאין מהמוחין ובאימא עילאה שהיא הסוכה עילאה שם הוא ציור האותיות והעולמות והיא מסככת עליהם כאמא על בני'. והנה ידוע שנשמת בינה הוא שם ס"ג שהוא עולה עם המילוי סכ"ך וצריך להמשיך השם ס"ג ע"י הסוכה על כל השבעה רועים וז' פעמים ס"ג עולה אמ"ת וכל זמן שאין התגלות מלכותו יתברך בתחתונים אין השם הוי"ה בשלימותו ואי אפשר להמשיך לתוכו השם ס"ג שהוא נשמת העולמות וזהו שפי' רש"י ושמי ה' לא נודעתי לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי פי' כל זמן שלא הי' התגלות אלהותו בעולם לא הי' השם שלם בהה' תתאה ולא הי' באפשרי להמשיך השם ס"ג לכל אחד מהשבעה רועים שעולה ז' פעמים ס"ג כמנין אמ"ת עד שבא משה רבינו ע"ה והוריד שכינתו בתחתונים מאז יש יכולת להמשיך לעולם נשמות ההויות. ולכן הוא רביעי לאושפיזין עילאין שזה הוא שבחו שנתגלה על ידו האות רביעי משם הוי' ב"ה ע"י שהמשיך שכינתו בתחתונים ונעשה השם שלם מה שלא עלתה עדיין ביד האבות הקדושים כנ"ל.
2
ג׳ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה' וכו' ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד וכו' בחג הסוכות וכו' תקרא את התורה הזאת וכו' הקהל את העם וכו'. המשך הכתובים אלו צריכים הבנה א' מה ההכרח באמרו בני לוי הלא ידענו שהכהנים בני לוי. גם הנושאים את ארון הוא מיותר לפי ההשקפה ראשונה. ומדוע נתנם אל הכהנים לבדם ולא לכל ישראל עוד קשה הלא מצות הקהל היא מכלל התורה והמצות. ולמה כתיב ויתנה אל הכהנים ואח"כ ויצו משה וכו' הלא אם כלה לכתוב את כל התורה אין ספק שגם פרשת הקהל לא תגרע מכל התורה וכבר כתובה בתורה והי' מן הצורך לכתוב תחילה פרשת הקהל ואח"כ ויכתוב משה וכו' גם אמרו תקרא את התורה וכו' הקהל את העם וכו' הלא טרם יקרא מן הצורך להקהל את העם למען ישמעו את הקריאה. אמנם יש לומר בזה כי הנה עוד יש להבין מדוע נגבל הזמן בשנת השמיטה ובחג הסוכות דווקא לא בשארי שנים ובשארי מועדים. והענין הוא על פי מאמר חז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן וביאר הדבר הוא ממה שאמרו ז"ל על פסוק לא בשמים היא ולא מעבר לים היא וכו' שאינה מצוי עם אותם שהלכו בימים ובדרך רחוקה והטעם כי האדם אשר נטה שכמו לטרדת הזמן ולבקש מזונו אין ביכולתו להגות בתורה ולהשתעשע בפנינים ולהבין דרכה לאשר לבבו פונה לקניני העולם ולא תמצא תורה כ"א באנשים אשר השליכו אחרי גיוום כל מקרי העולם ולא יחתרו לבקש קניני העולם רק לקיום גופם ולא יותר והם מתבודדים לבקש את ה' וטובו וזה ינעם לנפשם ויערב ללבם לאנשים ההם ניתנה תורה. וזהו כוונתם שאמרו לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן שכוונתם הוא שאוכלי המן לא הטרידו נפשם בבקשת הזמן כי לקטו עומר לגלגלת והי' די להם למחיתם לכל היום ההוא ולאנשים כערכם שאינם מטרידים עצמם בטרדת הזמן להם נתנה תורה למורשה וישנם אנשים אשר מקנאים את צדיקי הדור בראותם כי ילכו לאורם לשמוע מפיהם דברי אלהים חיים והאנשים ההם יחשבו לדמות לערך הצדיקים בתורתם ולא יבינו כי רחוקים הם מדרך הצדיקים אשר לא הטרידו שכלם מעולם בהבלי הזמן ופגעיו אכן כל אות נפשם להשיג דרכי ה ולחזות בנועם אורו ובאהבתו ישגה תמיד. וקדמונינו ז"ל ראו כי אזלת יד ורוב הציבור המה טרודים למצוא טרף לביתם וכל ימי השבוע אינן יכולים לקבוע עיתים לתורה ותיקנו שיתאספו הציבור בכל השבת והחכם דורש לפניהם ומורה לפניהם הדרך אשר ילכו בה וכן היו עושין מדי שבת בשבת כדאיתא בגמרא ועי"ז האנשים המשכילים שמו לנפשם לזכור את בוראם במשך ימי החול לבל יתמשכו אחר טרדת הזמן ושלא לשכוח ח"ו את ה' אלהינו אכן עדיין לא מצאו די ספוקם לכל כללות בני עמינו כי להיותם יגיעים כל ימי השבוע המה עיפים ביום המנוחה ואינן יכולים להעיין שכלם בדרכי ה' לזאת נתנו לישראל ימים טובים ומועדים טובים המזפירים את ה' לעמו ישראל למען יזכרו לעשות את כל מצותיו ולדבקה בו ויש להם פנאי שבעה ימים לעסוק בתורה אפם כי היותר נאות לזה מכל המועדים הוא חג הסוכות כי בפסח עדיין לא הונחו מאדם כל טרדת לבו מפני היותו טרוד בעסקיו קודם פסח. אמנם בחג הסוכות כבר עברו עליו זמני התשובה כי מר"ח אלול ואילך הוא עת התעוררות התשובה לכל איש ישראלי. ואח"כ ממשמשין ובאין ימי הדין אשר ירעדו ויפחדו אז מאימת הדין ואח"כ הם עשרת ימי התשובה ויום הכיפורים אשר כללות בני עמינו ילהב לבבם אז לעבודת בוראינו. וגם הימים שבין יוה"כפ לסוכות המה עוסקים במצות סוכה וארבעה המינים ותיקונם וע"כ כבר נחו ושקטו מהבלי הזמן ומאורעיו ויש להם בחג הזה הרבה מצות והרבה קדושות ואז הם נכונים להעמיק שכלם בתורת אלהינו למצוא הדרך אשר ילכו בה ויותר מובחר מכל הזמנים הי' להם לישראל בחג הסוכות של מוצאי שביעית שבכל השנים הי' להם לחרוש ולזרוע ולקצר קציריהם בזמן שהיו שרוין על אדמתם והיו קצת טרודים מקצירת תבואתם ובצירת כרמיהם אכן בשנה השביעית נחו שקטו מכל עבודתם בשדה. ואחר עבור עליהם כל הימים הקדושים אשר קודם סוכות אין ספק כי הם נכונים להקדש ולהטהר ולשמוע את דברי התורה ולטעום נעימות מטעמים וזהו כוונת הכתוב ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים כו' ואל כל זקני ישראל וכו' ולא לכל ישראל מטעם שהזכרנו כי לא מצא לבבם נכון לקבלה ולהתענג בתענוגים לאשר הם טרודים במאורעות הזמן. ולזה לא ניתנה כי אם לכהנים בני לוי משרתי השם השומרים משמרתם וזהו הנושאים את ארון ברית ה' הכוונה כי אור שכינתו חופף עליהם מגודל קדושתם ופרישתם מהבלי העולם וגם אל כל זקני ישראל המתבודדים עצמם כל ימיהם לבקש את ה' להם נתנה וזהו שאמר ויתנה אל הכהנים וכו' אין הכוונה אל התורה אשר כתב שנתן להם גוילים ויריעותיהם כי הלא עדיין לא נגמרה ובסוף הסדרה מצינו שצוה להם לקחת התורה ולשימה בארון וכאן הכוונה על לימוד רזין התורה לא נתנם רק לכהנים וחשש משה פן יחר לישראל דבר זה ע"כ אמר להם כי בשנת השמיטה בחג הסוכות תקרא וכו' שאז תוכלו להבין כולכם מעמקי סודותי' אחרי אשר תרגיעו מטרדת הזמן ואז הקהל את העם וכו' שכולם תהיו ראוים להבינה וזהו למען ישמעו וכו' ליראה וכו' שאז יבינו ה' ואז יערב לנפשם בקריאתה יותר מכל הזמנים והבן.
3